דרישה/אורח חיים/תק

דרישה ‏ אורח חיים תק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ומיהו גבי מדידת קמח משמע כו' ב"י הביא דברי מהר"י אבוה"ב שכתב על מה שהקשה רבינו ממדידת קמח דאסרינן בגמרא למדוד אפילו בביתו ותירץ דשאני התם שהיה יכול לעשותו מעי"ט משא"כ אם שחטה בי"ט ומפני כך לא גזרו אפילו כשהיה לו בשר מעי"ט ודחה הוא ז"ל דבריו דקמח נמי הא אפשר שלא היה לו מעי"ט ולקחו ביו"ט ועוד דלפי דברי הרב קשה מה ראו להתיר בנשחט מעי"ט משום נשחט בי"ט ואדרבא הוה ליה למיסר בנשחט בי"ט אטו נשחט מעי"ט ול"נ דלא שייך למידחי משום הכי דשפיר יש לחלק בין בשר לקמח דבבשר התירו לשחוט בי"ט אע"ג דיכול לשחוט מעי"ט משום דבשר השוהה הוא מפיג טעמא ומפני כך מותר לשקול בביתו אבל קמח יכול לעשותו מעי"ט אע"ג שלקח בי"ט אסור למדוד ומשום ה"נ התירו בנשחט מעי"ט משום נשחט בי"ט לפי שרוב שוחטים בי"ט מטעם שכתבתי ולא חש למעוטי השוחטים בעי"ט משא"כ בקמח שאפשר לו ליקח בעי"ט גם מה שמדקדק מגמרא דנקט טעמא דרב דמתיר בקמח כדי שתיטול חלה בעין יפה משמע אבל היכא דלא שייך האי טעמא רב נמי אוסר נראה דלק"מ דס"ל מה שקאמר הטעם כדי שתטול חלה בעין יפה לא קאמר אלא שלא תאמר כיון שמדקדקים כ"כ א"כ איכא קפידא במדדה ואסור ע"ז קאמר כיון דהקפידא היא בשביל כדי שתטול חלה מבע"י מש"ה אין לחוש על הקפידא וה"ה מ"ש בנחתום כדי שלא יקדיח תבשילו ולא קאמר ה"ט אלא שלא תאסר כיון שמדקדקים כ"כ במדידה בצמצום משא"כ בשקול בשר בביתו אין מדקדקים כ"כ א"צ לטעם להתיר כ"כ ודו"ק:

ב

מותר למלוח הרבה חתיכות ביחד אעפ"י וכו' וכתב ב"י ז"ל בפ"ק דביצה אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אעפ"י שאינו צריך אלא לחתיכה אחת ודע דסמוך להאי מימרא אמרינן בגמרא דרב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא וכתבו הרי"ף והרא"ש הא דאמר רבי יהודה אמר שמואל וגם הא דרב אדא. ולכאורה נראה דרב אדא לא שרי אלא על ידי הערמה דוקא ובין אם נאמר דרב אדא לאפלוגי אתא עליה דשמואל ובין לפרושי אתא הי"ל לרבינו לכתוב דלא שרי אלא ע"י הערמה דמדכתבו הרי"ף והרא"ש דבריו משמע דס"ל דהילכתא כוותיה עכ"ל ולעד"נ דרבינו סבר כסברת הרשב"א שכתב המ"מ בפ"א דכשמולחין הכל ביחד גריעא ממה שימלח כל אחד לעצמו ע"י הערמה וסובר רבינו דרב אדא היה מחמיר על עצמו ולכן לא איתמר בדרך פלוגתא רב אדא אמר דהוי משמע דס"ל הכי מדינא ומדקאמר רב אדא מערים ומלח משמע דלעצמו היה מחמיר ורבינו כתב דמדינא שרי למלוח הכל ביחד כשמואל ולא אצטריך לאשמועי' דשרי בהערמה דמילתא דפשיטא היא כך נלע"ד לפרש דברי רבינו ואתי שפיר מה שהביא הרי"ף והרא"ש הא דשמואל והא דרב אדא דלא סתרי אהדדי כמ"ש. כתב בת"ה שאחד מן הגדולים קיבל מרבותיו שהבשר שקונים בעי"ט מותר למלוח בי"ט שהדבר ידוע שהבשר השוהה במלח מפיג טעמא וכן אותן דגים שבשרן דק שמתקלקלין בשהייה מועטת במלח ובודאי מפיגים טעמא טפי מבשר ואינהו נמי שרי למלוח בי"ט אף עפ"י שקנאו אותן מערב יום טוב אבל אותן דגים שאדרבה כששוהין אותן במלח משביחין ודאי צריך למולחן מעי"ט. עוד כתב על בשר ששחט מעי"ט שאסור לנקר אותו בי"ט דהא היה יכול לעשותו מעי"ט דודאי אין הניקור מפיג טעמו ואדרבה מסריח טפי כדמוכח מדברי ריב"א לכך נראה שיש לנקרו ע"י שינוי כמו בקופץ ובקרדום דבסמ"ק כתב אפילו מלאכה גמורה שהיא לצורך אוכל נפש אפילו אם היה אפשר לעשות מעי"ט מותר לעשות בי"ט ע"י שינוי כמו דיכת מלח עכ"ל וכ"פ רמ"א וב"י מתיר אפילו בלא שינוי לנקר:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.