ביאור הגר"א/אורח חיים/תק

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תק

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א אין. שם כ"ז ב':

לו'. כ"ח ב':

וכן. כ"ז ב':

אלא כו'. שם:

כפי כו'. כ"ט א':

ומביא כו'. כ"ז ב' וקאי גם אמ"ש כפי החלקי' שאמרו שם כ"ט א' ועב"י:

וי"א דוקא. מדקא' לחבירו אבל בשבת ק"נ א' אמרינן חבר נכרי וע' תוס' שם ד"ה אומר כו' ועתוס' ספ"ג די"ט כ"ט ב' ד"ה אצל כו' וכ"כ שם הרא"ש ור"ן ומ"מ ומרדכי ואף שבהגמ"ר כתב משום ראב"ן לאיסור מ"מ כתב הטעם משום שמא ירבה בשבילו משא"כ כאן. ועיינתי בראב"ן שם שכ' אבל א"י אסור וכ"כ בה"ג והוא מה שמביא הרא"ש שם ואס' משום מחובר וכיוצא והוכיח המרדכי מדבריו להיפך דאין חילוק והביא ראיה מספ"ג דעירובין בליפתא דאתא כו' ופ"ד שם דיכרי דאתו למברכתא ואע"ג שבהגמ"ר שם דחה ראייתו דבריו דחוקים וע' ב"י סי' תקי"ז ועיין בש"ע ס"ס תצ"ז סי"ז אבל מותר כו' וסי' תקי"ז ס"א ובמרדכי ספ"ג די"ט באריכות:

ב

ס"ב ואפילו בביתו. טור. ולמד ממ"ש כ"ט א' והנחתום כדי כו' הלא"ה אסור דלא כירושלמי שם תני רשבג"א אף מפיס אדם את עצמו בליטרא לידע כמה הגיע לו כהדא ר' מנא זבן חרובין דשמיטתא אתא שאיל לר' חזקיה א"ל נהגין רבנן כהדא דרשב"ג ועב"י ונר' לי שמירושל' מוכח להיפך שאמר שם ר"י בשם שמואל אפי' לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים אסור ר"ל שז"ש אין משגיחין אר"י בר' בון לא מטעם זה ר"ל לא משום כן אמר אין משגיחין דבכה"ג מותר אלא בגין דתנינן רי"א שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר הא תניא קדמייא סבר משגיחין ר"ל דת"ק סובר שמשגיחין דהיינו נגד כלי וקופיץ ובכה"ג אמרי רבנן אין משגיחין. הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים מותר תני רשב"ג אומר אף מפיס אדם כו' כנ"ל וכיון דלא קי"ל כירושלמי דמסיק דמפני עכברים דמותר כ"ש דלא קי"ל כרשב"ג:

ואפי' לשקול כו'. שם אי כרבנן כו' ואנן קי"ל כרבנן ואע"ג דר"י פסיק כר"י אביי דחי ליה וע' בירושלמי שם שמסיק ג"כ לחלק בין בכור לי"ט מטעמא דאין משגיחין בכ"מ כל עיקר אלא שאומר שם דאפי' ר"ח ור"ש ברבי אוסרין בי"ט ע"ש:

ומותר כו'. כמ"ש טבח אומן דוקא:

שלוקח. רא"ש ור"ן דלא כרש"י וכ"מ בירושלמי שאכתוב למטה וכמ"ש הרא"ש שם דליתני דבכה"ג מותר ע"ש:

אבל אם כו'. ירושלמי שם תני הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח שידו כליטר' הוא אבל חותך הוא בסכין ונותן לזה ולזה:

ג

ס"ג אפי' בסכין. שם מחתך וכן מדקאמר מותר לעשות מ' בכה"ג דאסור בבית יד:

ד

ס"ד מותר למלוח כו'. סובר הרמב"ם דשמואל ורב אדא פליגי ושמואל לא ס"ל הא דר"א ופ' כשמואל מ"מ:

וי"א כו'. עבה"ג ס"ק ל':

רק כו'. תוס' שם ד"ה מערים כו' וערש"י י"ז ב' ד"ה שלא יערים כו' וה"ה כאן:

ומותר כו'. משום דמפיג טעם כשנמלח מעי"ט וכמ"ש י"ד א' דמותר משום ה"ט:

ו

ס"ו נוהגין כו'. הג"א שם ד"ה ומשום פסידא כו' ע"ש וכ"כ המ"מ פ"א בשם הרשב"א אבל לפי מ"ש דבמליחה מותר משום דמפיג טעם היה אסור כאן ואין ראיה ממליחה אלא שי"ל דראייתו ממה שהקלו למלוח הרבה וא"צ אלא א' ועברא"ש שם וע' מ"ש בסי' תקס"ז ובהג"מ כ' משום דא"א לאכול בע"א מותר אפי' נשחטה מעי"ט וראיה ממ"ש שם גלגל עיסה מעי"ט מפריש ממנה חלה בי"ט וכ' אמנם אנו כתבנו דאין הלכה כרבה אלא כאבו' דשמואל וכ"פ בסי' תק"ו ס"ג ומ"ש משום דא"א כו' כ"כ ראב"ן שם וא"ר גלגל כו' נ"ל דמשום כיסוי לא מימנע כו' דמותר לאכול בלא כיסוי משא"כ בחלה ומה"ט נ"ל דמותר לנקר הבשר בי"ט אף ע"פ שהוא כבורר כו' ואפי' נשחטה מעי"ט כיון דלא מצי אכיל בלא ניקור וכ' וז"ש שם ל"ז א' אין מגביהין כו' מ"ט תני ר"י לא נצרכה כו' וה"פ מ"ט אסור הא א"א לאוכלה בלא זה ומשני לא נצרכא כו' שזה דוקא ליתן לכהן אסור אבל נותן עיניו בצד זה ואוכל בצד אחר ומ' מדבריו דחלה לא מתקנא בנותן עיניו כו' ולכך מותר:

וטוב כו'. כמ"ש במלח דאין מפיג טעם דמותר בשינוי שם י"ד א':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.