דרישה/אורח חיים/תפד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תפד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואי בעי לאקדומי להני בתי ברישא בריך להו ולא אכיל ולא טעים מידי אין להקשות לפי מה שכתבתי לעיל בסימן תע"ח דקודם שאכל אפיקומן מותר לאכול בשני מקומות א"כ קשה למה כתב כאן ולא אכיל ולא טעים מידי ואי משום דאין קידוש אלא במקום סעודה הא קידש ג"כ בבתים אחרים ומותר לשתות ולאכול שם ולחזור לביתו לקדש ולברך ג"כ כדי להוציא בני ביתו ונראה דלרבותא קאמר אפילו אי בעי דלא ליכול שם מצי לקדש ולברך כל הברכות כדי להוציאם משא"כ בשאר ימים וע"ל סי' תע"ח מ"ש שם וכ"כ רמ"י בסימן זה בהדיא כמ"ש שם דמותר לאכול בשני מקומות כל זמן שלא גמר סעודתו באכילת האפיקומן ע"ש וכ"כ הרי"ף והרא"ש וכמ"ש לעיל לשונם בסימן תע"ח:

ב[עריכה]

על טיבול של ירקות מה שדימה ב"ה לברכת בפה"א של טיבול ראשון ולא קאמר שיכול לברך להוציא אחרים אף ע"פ שכבר יצא כמו בשאר כוסות כגון כוס שני וכוס ד' עיין טעמו בב"י ונראה לומר דה"ט דרבינו משום דלגמרא דידן טעמא ואכלת ושבעת וברכת אינו עיקר אלא לאסמכתא בעלמא נקט הירושלמי וכמ"ש רבינו לעיל בס"ס קפ"ו ז"ל ובירושלמי מסמיך לה אקרא ושם כתב בשם הסמ"ק שכתב בשם ר"י דמי שלא אכל יכול להוציא מי שאכל ואף שכתב שם הב"י דרבינו לא דק דאין דעת ר"י כן הא שם כתבתי טעם לדברי הסמ"ק ורבי' ע"ש א"ש דדוקא מטעם שלא יכול לומר שאכלנו דהיינו בצירוף לזימון אינו יכול לברך אבל להוציא את הבור שאינו יכול לברך כמו נדון דידן ס"ל דיכול לברך ואף שרבינו חולק שם עליו וכתב דל"נ ליה היינו נמי מטעמא דכתיבנא שם אבל על כל פנים טעמא דאכלת ושבעת אינו עיקר אלא אסמכתא בעלמא כדמוכח שם וא"כ ס"ל לרבינו בשמדמה לברכות טיבול דירקות דמחשבי לחובה ומברכין להן משום חובת הלילה ה"ה נמי בבהמ"ז וק"ל ולפ"ז מ"ש רבי' מתחלה בשם רב עמרם שאם אינן יודעין לברך בהמ"ז אין תקנה להוציאם אין עיקר טעמא מכח שנאמר ואכלת ושבעת וברכת כמ"ש ר' דוד אבודרהם אלא הטעם כמ"ש לעיל ס"ס קפ"ו וק"ל ועיין מ"ש בשם מ"ו ז"ל סי' קפ"ו גם בסימן זה כתב ליישב קושיות הנ"ל ע"ש בק"ש שלו והנלע"ד כתבתי ודו"ק:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.