דרישה/אורח חיים/תעה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
ויאכל המוציא תחלה עיין מה שכתב לקמן סי' תפ"ו דא"צ היסיבה להמוציא:
ב[עריכה]
אכלן בלא מתכוין כו' כתב ב"י לא הוי לרבי' לכתוב סתם אכלן בלא נתכוין יצא דמשמע דכ"ע אית להו הכי והרא"ש ובה"ג בוודאי לא ס"ל הכי ונראה דבאמת צריך ליתן טעם לב' דברים הללו שכתב תחלה סתם אכלן בלא מתכוין יצא ומיד אח"כ כתב דעת בה"ג והסכמת הראש דצריכין כוונה בלי דעת חולקים דס"ל דאין צריך כוונה ולכאורה והגיע זמן המקרא אם כיון לבו יצא ידי קריאתו דבעינן כוונה לצאת ונלע"ד דשאני דבר שאין בו מעשה אלא דיבור בעלמא דבעינן כוונה טפי וכ"כ הב"י לקמן סוף סי' תקפ"ט בשם רבי יונה ז"ל אפי' מי שסובר דמצות אינן צריכות כוונה ה"מ בדבר שיש בו מעשה אבל בדבר התלוי באמירה ואינו עושה מעשה נמצא כמו שלא עשה שום דבר מהמצוה עכ"ל אלא שאין כן דעת רבינו במ"ש דהכל מודים שבדבר התלוי באמירה דבעי כוונה שהרי ק"ש וברכותיה תלויין באמירה בלי שום מעשה ואפ"ה כתב שם סוף סימן בשם רב האי דאם לא קרא להגיה אלא כיון לבו לקרות כדרך הקריאה אף שלא כיון לבו לצאת יצא משום דמצות א"צ כוונה ע"ש אבל מ"מ נוכל ליישב דברי הרא"ש ורבינו דלא סתרן אהדדי ע"ד שכתבתי דבמצוה דאיכא מעשה מודה דאינה צריכה כוונה לצאת ודו"ק:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |