דרישה/אבן העזר/נא

דרישה ‏ אבן העזר נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ולא הפסיקו בדברים אחרים. עיין בב"י שכתב דין זה אינו מוכרח מהגמרא (אלא הוא מתירוץ רשב"ם מכח קושיא בגמרא עיין בב"י. כ"פ) כיון דאיכא שינויא אחרינא כו' ע"ש ואין לתרץ ולומר דאדרבא דאין כח בידינו להוציא ממון מידי מוחזק כשיש לומר חד מאנפי דאין מוציאין ממון וכיון דאליבא דרשב"ם כה"ג אין מוציאין ממון מש"ה כתב רבינו כן להלכה וגם אפשר לומר דהרמ"ה לא פליג ארשב"ם אלא להוסיף בה לומר שהקושיא מעיקרא ליתא אבל לענין דין אפשר דמודה. גם התוס' לא כתבו אלא שאין הוכחת רשב"ם הוכחה גמורה. דמ"מ לא ה"ל לרבינו לסתום כיון דהאי דינא אינו מוכרח אלא מכח סברא אמרה הרשב"ם דהא יש לקושיא פירוקא ה"ל לכתבו בשם רשב"ם וק"ל:

ב

אין שומעין להם . פי' לכתוב מזמן הראשון וק"ל מ"ו פי' לדבריו דאל"כ למה אין שומעין והא גבי מתנה אם אמר לעדים כתבו וחתמו ותנוהו ליד פלוני שאני חייב לו כך וכך ה"ז שטר גמור לטרוף בו ממשעבדי אלא ודאי לכותבו מזמן ראשון. וצ"ע דזה לא נזכר שם לא ברש"י ותוס' ור"ן ואשיר"י ועוד דא"כ צ"ל דלדעת ר"י כותבין מזמן ראשון וא"כ קשה במאי פליגי ונראה דדעת מ"ו דרש"י מדמה זה הענין לשטר הודאה שנתבאר בח"מ סי' ל"ט שגם שם טורף ימשעת כתיבה ור"י מדמהו לשטר קנין (ר"ל דסבר מיד שנעשה הענין חשיב כקנין שרשאין לכתוב מזמן הראשון רק בזה אינו דומה לקנין שסתם קנין לכתיבה עומד וזה אינו רק "לענין כו'. כ"פ) לענין שאם שניהם רוצים שטורף מזמן הראשון אבל לרש"י הנ"ל לא משמע הכי:

ג

וכן נראה דעת הרמב"ם . וכתב ב"י על דברי הרמב"ם וז"ל ומ"מ נראה שאין פירושם כדקס"ד דרבינו דכיון דסיים ואמר דאינו כשטר עד שיטרוף בכך מה לנו אם "יכתוב (גם נ"ל ראיה מל' הגמרא שקורא לפסיקה זו שטרי פסיקתא וכמ"ש רש"י בר"פ הנושא אמ"ש מאי לאו בכה"ג לא בשטרי פסיקתא ע"ש ש"מ דסתם פסיקתא היו כותבין ואף על גב דשם קאי אאיש ואשתו שפסקו אהדדי לא משמע לחלק בזה בין איש ואשה ובין אבי החתן והכלה כמ"ש רבינו בשם הרמב"ם דשוים הם לדינא) אלא פירושם כמ"ש ה"ה שהרמב"ם מפרש דלא ניתנו לכתוב ה"ק אין כתובתן עושה אותם שטר לגבות מן המשועבדין שלא עלה על דעתם להשתעבד כו'. ונלע"ד שגם זה לא נעלם מעיני רבינו שמשמעות לשון הרמב"ם הוא כן ושגם מש"ה קראה לו הגמרא שטר פסיקתא וכמ"ש אלא רבינו סבר שמ"ש בגמ' שלא נתנו לכתוב היינו לכתוב שטר סתם שאביה חייב לפלוני חתנו כך וכך וכן איפכא ומשום שמא ישתכח הדבר שמחמת פסיקת נדוניא הוא ויאמר שהוא שטר חוב גמור ויבא לטרוף בו ממשעבדי (וזה שדקדק רבינו וכתב "כדי שלא יוכל לטרוף ממשעבדי. כ"פ) אבל כל זמן שיודעים שמחמת פסיקה הוא אין טורפין בו ממשעבדי ז"ש הרמב"ם דאינו בשטר שיטרוף בכך וגם רש"י מודה בזה ומ"מ ס"ל שלא יכתבוהו משום שהוא ישתכח ויטרוף שלא כדין כיון שלא ניתן לכתוב מן הדין לטרוף בו אפי' שניהן רוצין משא"כ ר"י דס"ל דבשניהם רוצים טורפים בזה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.