פתחי תשובה/אבן העזר/נא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואין חילוק בזה. עב"ש סק"ב שכ' וכן משמע ממתני' ר"פ הנישא אשר דין זה נובע משם דהא שם איירי באלמון כו' ולכאורה אין מזה התחלת ראיה כלל דמה דקתני במתני' בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין היינו בנות שהיה לו ממנה ולעולם דאיירי בבחור וזה פשוט ומצאתי בס' שעה"מ פכ"ג מה"א שתמה עליו בזה ע"ש עוד:
(ב) חילוק בזה עבה"ט ועיין בשעה"מ שם שהביא בשם ס' נתיבות משפט שתמה על הריב"ש ולכן רוצה לחלוק על עיקר דינו וגם באיש ואשה שפסקו ע"י עצמם דוקא בנישואין ראשונים והיא ז"ל כתב ליישב תמיהותיו ומסיק סוף דבר בהא סלקינן שדינו של הריב"ש יתד הוא שלא תמוט וכן ראוי להורות הלכה למעשה. וע"ש עוד שכ' דע"כ לא כתב כריב"ש דבחתן הפוסק לאשתו אפילו בנישואין שניים מהני אלא דוק' בפוסק מתנה לעצמה וכנידן שלו אבל בחתן המתחי' לזון את בת אשתו וז"ל ומודה הריב"ש דבנישואין שניים לא מהני דכל כי האי ודאי לא אייירינן דמשום חביבות' דידה גמר ומשעבד נפשיה לזון את בת אשתו אלא דיקא בנישואין ראשונים כו' ומסיים זה הנראה אצלי אמת בדעת הריב"ש ז"ל אמנם ע"כ לא הוצרך לומר חילוק זה אלא בכדי ליישב הקושי' שיש על הריב"ש בזה מהירוש' ר"פ הניש' שהזכיר שם. ולפמ"ש שם עוד תירוץ דתלמוד' דידן פליג בהא אירוש' אינו מוכרח חילוק זה ואדרב' מבואר להיפך דגם בפוסק לזון את בתה מהני אפילו בנישואין שניים עש"ה:
(ג) אבל אם פוסק על בנו. עיין בספר יד המלך פכ"ג מהל' אישות דין י"ג שכ' דצ"ע לדינ' אם דוקא בבנו אמרינן כן דלא מהני פסיקת האב בדבר התלוי בבן אבל בבת כיון דהיא ברשות האב כשהיא נערה וידו כידה יכול לחייבה בדבר אף לאחר הנישואין או דאף בבת כיון שאחר הנישואין יצתה מרשות האב ג"כ אין האב יכול לחייבה דבר שלא תרצה אחר כך ואפשר לומר כיון דאיתת' בכל דהו ניחא לה אמרינן דמסתמ' נתרצית ויש להתיישב בזה עכ"ל:
(ד) מצויים ברשותם. עיין בתשו' נו"ב חלק ח"מ סי' כ"ה וכ"ו וכ"ז בענין אם ספקו על דבר שברשותם ועל דבר שאינו ברשותם אי אמרינן שקנה מיהת דבר שברשותו או לא קנה כלום כמו בקנין על דבר המועיל עם דבר שאין בו ממש דהוא מחלוקת הפוסקים בח"מ סימן ר"ג ס"י בהגה. ואם יש חילוק בין אם היה הכל באמירה אחת או כשתי אמירות וגם אי אמרינן בזה מאחר שהיה קנין גלי דעתי' דבקנין ניחא ליה דליקני ולא באמירה וגם ענין אם שטרי פסיקת' שניקנו באמירה תקנת חכמים הוא או אומדן חכמים הוא שאמדו דעתו דגמר ומקני אמירה בעלמ' ע"ש באריכות וגם נו"ב תניינ' חלק ח"מ סימן מ"ב מזה:
(ה) ובנישואין הראשונים. עבה"ט מ"ש היינו אם פוסק לבן כו' וכ"כ בס' שעה"מ פכ"ג מה"א. וכתב דלא דמי לדין המשיא אשה לבנו גדול בבית (לקמן סי' נ"ח ס"א בהגה) ודלא כס' נתיבות משפט שנסתפק בזה ע"ש:
(ו) בנישואין שניים עיין בספר שעה"מ שם שכ' דנישואין שניים דלא קנו באמירה לאו דוקא שנוש' אשה אחרת אלא ה"ה וכ"ש במחזיר גרושתו ע"ש:
(ז) וי"א דאין מנכין. עח"מ ס"ק י"א וב"ש סק"ט ועיין בתשובת ברית אברהם חח"מ סי' צ"ט שהאריך הרבה בדין זה והביא שם מדברי תשובת בית יוסף סימן י"א ותשובת פרח מטה אהרן ח"א סי' זח"ט בזה ויובא באריכות אי"ה בפ"ת לח"מ סימן רפ"ו ס"ג:
(ח) אבל אם אמר אמן כו' ולכן נהגו כו' ע' בסמ"ע סי' רמ"ה סק"ב. ומדבריו משמע דאם נכתב בתנאים ראשונים בלשון חיוב באופן המועיל כמבואר בח"מ סי' ס' שפיר יש לחייב לאבי הבת גם בלא תנאים חדשים ליתן מזונות ודירה ושאר דברים שקיבל עליו ועדיין צ"ע: (כעת יצא לאור תשובת חתם סופר וראיתי שכ' כן בהדיא בסימן קל"ה דאם נכתב בת"ר התחייב א"ע לזון הזוג כו' הוא קנין המועיל וא"צ להכפיל זה בתנ"א ואפילו אם מת חל החיוב על היורשים ע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |