גליוני הש"ס/שבת/קלח/א

גליוני הש"ס שבת קלח א

דף קל"ח ע"א

אלא אמר אביי לוקה מכת מרדות מדרבנן שלא יעשה כו'. נ"ב ל' הבה"ג פכ"ג מה' שבת:

מי איכא מידי כו'. נ"ב הכוונה דדבר שלפי דעת אחד מותר א"א שיטעה חבירו כל כך לומר שחייב כרת וכן להיפוך ועיין כזה בשו"ת מהר"י ברונא סי' מ"ב מש"ש ולעניין ב' מוהלים בשבת אחד למול ואחד לעשות פריעה נ"ל דאין נכון כו' מיהו כרת אינו חייב כדאמרי' פר"א דמילה כו' מיהו נהי דחיובא ליכא איסורא מיהא איכא דאי שרי לכתחלה לא הוי טעי ר' כהנא לומר דחייב כרת כו' עכ"ל ע"ש וזהו שכתבו התוס' כאן ד"ה מי לא ידע רבי מאי קמשני דסוף סוף הא יש כאן ריחוק הדיעות מכרת להיתיר לכתחלה וא"א שיהי' דעת טעות בכמו זה:

משום מה מתרינן ביה כו'. נ"ב כזה מ"ק ב' ב':

כוותי' דידי מסתברא כו' ואידך אמר כוותי' דידי מסתברא. נ"ב כזה מנחות נ' ב', מועד קטן ב' ב':

הי' כרוך עליה חוט או משיחה מותר לנטותה לכתחלה. נ"ב הי' כרוך עליה חוט או משיחה אין זו קרוי' טלית אלא אהל מאין יכול להתעטף בה יצתה מתורת טלית ונעשית ככילה ומותר לנטותה לכתחלה, ל' הבה"ג פכ"ד מה' שבת:

בעא מיני' ר' כהנא מרב כילה מהו א"ל אף מטה אסורה מטה מהו א"ל אף כילה מותרת כילה ומטה מהו א"ל כילה אסורה ומטה מותרת ולא קשיא כו'. נ"ב כסיגנון זה בחולין נ"ב ב' בעא מיני' ר' כהנא מרב יש דרוסה לחתול כו' א"ל אף לחולדה יש דרוסה, יש דרוסה לחולדה כו', א"ל אף לחתול אין דרוסה, לחתול ולחולדה יש להן דרוסה או אין להן דרוסה א"ל לחתול יש דרוסה ולחולדה אין דרוסה ולא קשיא כו' [אגב שוטפא ציינתי זה כי הובא בתוס' כאן ד"ה בעאן:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף