גליוני הש"ס/שבת/קח/א

גליוני הש"ס שבת קח א

דף ק"ח ע"א

מאונא. נ"ב גי' הרי"ף מאודנא:

היינו רביתיה. נ"ב כלשון זה יבמות ע"ח ב' חולין ס"ז א':

מניין לדם שהוא אדום כו'. נ"ב עיין יומא נ"ו ב' האי חיור ועיין שו"ת חות יאיר סי' ל':

רש"י ד"ה מאי אם יבא אליהו ויאמר כ' היתיר ואיסור אין תלוי בו דלא בשמים הוא. נ"ב צ"ע מגמ' סנהדרין מ"ח א' ור"מ מספקא ליה אי תפיס כו' הילכך לא יגע בהן עד שיבא אליהו ושם הוא ספיקא דדינא ואפ"ה תלי ליה באליהו ואולי התם שאני דלא אמר עד שיבא אליהו ויאמר רק עד שיבא אליהו והוא רק כאומר עד שיבוא משיח ויחיו המתים דיהיו אז משה ואליהו וכל חכמי תורה הגדולים ויבררו כל הספיקות מדעתם ואין הכוונה על בירור ע"י נבואה ורוה"ק ומשא"כ כאן דאמר אם יבא אליהו ויאמר משמע דהוא עצמו יאמר בנבואה או ברוה"ק וע"ז שפיר ק' דלא בשמים היא ואולם בל' תיקו רגילין לומר דהוא נוט' תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות ועיין משנה סוף עדיות דלא הוזכר שם ביאת אליהו כלל לעניין הודעת ספיקי דדיני רק לשאר דברים ע"ש וגוף מ"ש רש"י דמידי דאיסור והיתיר לא תלוי באליהו דלא בשמים הוא ע"ע כזה עירובין מ"ה א' רש"י ד"ה והרי שמואל כו' דמידי דאיסור והיתיר לא משייל באורים ותומים ע"ש מיהו אדרבה שם משמע מדאמר הרי שמואל כו' דראשונה יש לשאול בשמואל אבל אילו לא הי' שם ב"ד לשאול שפיר יש לשאול לאורים ותומים וע"ע רש"י שם ס"ג א' ד"ה דכתי' ולפני אלעזר הכהן כו' עש"ה וצ"ע:

תוד"ה איזה כ' וי"ל כיון דמתו שרי כו' אלא ממין כו'. נ"ב עמ"ש בבית האוצר ערך אדם כלל ח' אות ב' ד"ה והנה מה שהקשה הג"א ז"ל כו' עש"ה כל הדיבור וע"ע תוס' נדה נ"ו א' ד"ה שכבת זרע דכ' ג"כ דכוונת בראוי להזריע אמין הראוי להזריע ולא כ' שם שום טעם מה מזקיקנו לומר כן ולא ניבעי ממש ראוי להזריע עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף