שיחה:בבלי/שבת/קח/א

במה דאמר אביי ריש העמוד- דהתולש פטריות מע"ג הדלי שגדלות שם חייב משום עוקר דבר מגידולו

לכאו' יש להבין דהרי מבואר בברכות מימרא דאביי גופיה דברכתן של הפטריות הוא שהכל משום דאע"ג דגדלים על הקרקע לא יונקים ממנה, וא"כ עיקר גדילתם הוא לא מן הקרקע אלא מן האויר, או מן לחלוחית שעל הקרקע, ולכן אינו בכלל פרי האדמה. וא"כ ה"נ נימא שאין בהם משום עוקר מגידולו שהרי מהאויר הם גדלים וכדלהלן, דהנה ז"ל רש"י שם בסוגיא דברכות דף מ: דאי' בגמ': 'ופטריות לאו גדולי קרקע נינהו והתניא הנודר מפירות הארץ אסור בפירות הארץ ומותר בכמהין ופטריות ואם אמר כל גדולי קרקע עלי אסור אף בכמהין ופטריות אמר אביי מירבא רבו מארעא מינקי לא ינקי מארעא והא על דבר שאין גדולו מן הארץ קתני תני על דבר שאין יונק מן הארץ' ופירש"י: מירבא רבו מארעא. מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים: ובנדרים נה: מפורש בגמ' יותר בדברי אביי- וז"ל הגמ' שם: אמר אביי מירבא רבו מארעא מינק מאוירא ינקי ולא מארעא, ע"כ. עכ"פ חזינן שאין שום גדילה הבאה לפטריות מצד הקרקע אלא גדלים שם דרך מקרה כיון שמצאו להם לחלוחית שם, וא"כ ממנ"פ, אם מחשבינן את המצע שע"ג גדלים הפטריות כגידולו של הדבר, א"כ מה מקשה הגמ' כאן אמאי חייב הרי הוי כעציץ שאינו נקוב, הרי כאן לא מהדרינן כלל שיהיה גדל ע"ג קרקע דלא זה המחייב אלא מהדרינן רק שיהיה מצע זה מקום הגידול של הדבר וכמו לעניין הצד דגים דעובר משום עוקר דבר מגידולו - הינו קוצר, ה"נ כן. ואם לא מחשבינן להמצע של הדלי שעליו גדלים הפטריות כמקום גידולו של הפטריות א"כ למה יהיה חייב כשעוקרם משם. ונראה לומר בס"ד דלעולם יש כן לקרקע איזה תפקיד בגידול הפטריות, וז"ש הגמ' מירבא רבו מארעא, היינו הלחלוחית מגיעה מהאויר אלא שאינו יונק אותה בהכרח דרך הקרקע שיצטרך איזה קשר ישיר ללא הפסק גמור בינו לקרקע, כדי שיוכל לינוק ממנה אלא די לו בלחלוחית העוברת מן הקרקע דרך האויר, וכך היא דרך גידולו. ולכן לעניין ברכות ונדרים יש חילוק בין פטריות לשאר פירות האדמה בכך שכיון שאינם יונקים מן הקרקע ישירות לכך אין דינם כפירות הקרקע, ואילו לעניין תולש בשבת כיון דעיקר יניקתם באה מן הקרקע אע"ג דע"י האויר הוא ולא ככל שאר פירות, היה ס"ד דהגמ' דניבעי עציץ נקוב ולא תיסגי בשאינו נקוב, וע"ז מתרץ הגמ' דאינו כן, אלא כיון דדרך הוא שיונק דרך האויר כמו אילו היה יונק מן הקרקע ממש בלא הפסק א"כ דרכו הוא בכך וא"צ כלל יניקה ישירה מהקרקע. ודו"ק ובזה יתורץ לנו מה שיש להקשות דהרי בנדרים איתא דמאוירא ינקי, ואילו רש"י כתב מירבא רבו מארעא. 'מלחלוחית הארץ הם גדלים על העצים ועל הכלים' אבל לפי הנ"ל את"ש מאוד שלעולם הם גדלים מן לחלוחית הארץ אלא שהלחלוחית עוברת אליהם בשופי דרך האויר ולכן א"צ את ראיית פני הקרקע. אלא דאכתי פש גבן לבאר א"כ הוא, למה יהיה חייב כשעוקר מן הדלי, והרי יכולים להמשיך ולינוק דרך האויר מן הקרקע וכמו שינקו מקודם?, וע"ז אין לתרץ דאה"נ כל מה דעובר הוא רק כשהוציאם ממקום שיכול לקלוט את האויר מן הקרקע, זה אינו דבהדיא משמע בגמ' דתיכף כשעוקר מהדלי עובר! אך נראה שכשמנתקים אותם ממקום ששם צמחו מפסיקים הם לצמוח ולא יוכלו להמשיך לינוק דרך האויר, ולכן הוי קוצר. וצ"ע לידע מציאות הדברים.שבח המצוות (שיחה) 19:52, 22 ביוני 2020 (UTC)

אוכליה נהמא דשערי וכסא דהרסנא ואשקייה שיכרא ולא אחוי ליה בית הכסא כי היכי דלישתלשל

להבין הענין שלא אמר לו כן שעושה זאת בשביל רפואתו ולמה היה צריך לעשות כן להסתיר ממנו זאת. נראה שרב מצד עצמו לא היה יכול לעשות כן שהרי עובר על בל תשקצו בהשהיית נקביו, אך איסור זה הוא איסור אגברא אך אדם המונע חבירו מלעשות צרכיו אינו עובר בעצמו משום בל תשקצו. והנה אדם שנמנע ממנו לעשות צרכיו הרי הוא אנוס ובודאי אינו עובר על בל תשקצו ונראה שאין זה רק מטעם פטור אונס אלא שכל המהות של בל תשקצו היינו כשעושה דבר מאוס אך השהיית נקביו כשאין בידו היכולת להיפנות אין בה כלל משום בל תשקצו, וממילא אף אין בכהאי גוונא משום לפני עור כיון שהלה כלל אינו עושה מעשה איסור. ולכן עשה לו באופן זה שלא ידע הטעם. סיני ועוקר הרים (שיחה) 22:20, 22 ביוני 2020 (UTC)

אימא לבו

מניין למילה שבאותו מקום נאמר כאן ערלתו ונאמר להלן ערלתו מה להלן דבר שעושה פרי אף כאן דבר שעושה פרי, אימא לבו דכתיב (דברים י טז) ומלתם את ערלת לבבכם, אימא אזנו דכתיב (ירמיה ו י) הנה ערלה אזנם.

לכאורה תמוה, הרי אם ימול לבו יהיה סכנת נפשות ומה ההוה אמינא? דב״ש (שיחה) 17:12, 24 ביוני 2020 (UTC) הנה יש לברר מהי ערלת הלב הרי בודאי אין הכוונה שינתח את עצמו ויחתוך לו חלק מהלב. ונראה שהכוונה היא לראשי איברים, שמקשה הגמרא שמא אין צריך לעשות המילה בראש אברו באותו מקום אלא בראש איבר אחר, באוזן או בבשרו שעל הלב היינו בראש אברו שבחזה שהוא מכוון כנגד הלב. ש"ס יידן (שיחה) 07:46, 25 ביוני 2020 (UTC)

אבל אין כותבין לא על גבי עור בהמה טמאה ולא על גבי עור חיה טמאה ואינו צריך לומר על גבי עור נבלה וטרפה שלהן

מה עדיף עור שחוטה או נבילה

ק"ק, מה שייך ענין נבלה אצל בהמה טמאה. ועוד קשה שמהמשך הגמרא מבואר שנבילה וטריפה משובח וא"כ לא שייך לומר 'ואין צריך לומר' וצ״ע.

והנה בתחילת הברייתא 'כותבין ע"ג עור בהמה טהורה כוו' וע"ג עור נבילה וטריפה' ובפשטות לא זו אף זו קתני. וכ״מ מלשון הרמב״ם בפרק א הלכות תפילין "ואפילו על עור נבילה וטריפה" וצ"ע כנ"ל שהרי מהמשך הגמרא מבואר שנבילה משובח. [נפ"מ להלכה אם יש לו עור של שחוטה ונבילה מה עדיף] דב״ש (שיחה) 17:15, 24 ביוני 2020 (UTC)