גליוני הש"ס/שבת/פא/א
גליוני הש"ס 
שבת פא א
חפי פותחת. נ"ב תיבת פותחת הוזכר במס' כלים והובא בתוס' כאן והוזכר עוד ביצה ל"א א' במשנה כל שנכנסין לו בפותחת ובב"ב ז' ב' הא דאית ליה פותחת כו' ושם צ"ט א' וזה עושה לו פותחת כו':
אעפ"י שחיברן בדלת וקבען במסמרים. נ"ב כלשון זה לעיל נ"ח ב' וע"ע דוגמת ל' זה בתוספתא הובאה בר"ש כלים פ"ה מ"ז ואפי' חיבר בקרקע ואפי' קבע במסמר:
שכל המחובר לקרקע ה"ה כקרקע. נ"ב כלשון הזה שבועות מ"ב ב', גיטין ל"ט א', ב"מ ק' ב', ב"ב ס"ה ב' וס"ו ב', ועיין לקמן קכ"ה א' דסד"א כיון דחברי' בארעא כגופא דארעא דמי וע"ע פיה"מ להרמב"ם כלים פי"א מ"ב שכ' ושורש זה אצלו אמרם כל המחובר לקרקע הוא כקרקע וע"ע רש"י סוכה ל"א א' ד"ה מחלוקת וע"ע ר"ש מע"ש פ"א מ"ה ותוס' לעיל י"א ב' ד"ה אלא ועיין תוספתא במכלתין פרק י"ב והרי היא כקרקע לכל דבר ועיין רשב"ם ב"ב ס"ו א' ד"ה ואינה מקבלת טומאה דכ' דהכוורת בטל לקרקע והדבש בטל אליו ונחשב הכל לקרקע ומזה נקח טעם להך דכריתות ד' ב' דדם כיסוי ה"א דבטלה אגב ארעא ונחשב עפר ועיין ב"מ נ"ו ב' א"ד בטלינהו אגב ארעא ודיברתי כבר מזה באתוון דאוריתא ועיין תוס' כאן בעמוד ב' ד"ה וחכמים והך דשאיבה מטהרת בהמשכה ג"כ הוא מטעם ביטול לקרקע כמ"ש הראשונים ועיין רוקח סי' שע"ז כי אתא ר' דימי אמר כו' שאיבה שהמשיכוה כולה טהורה היינו בקרקע המשיכה בארץ להבלע נתבטלו אגב קרקע וכשנמשכו לגומא נעשות כאילו באות מלחלוחית הקרקע כו' עכ"ל וע"ע רשב"ם ב"ב פ"ז א' ד"ה לך ויפה לך ושם קמ"ח א' ד"ה איבעיא להו דקל לאחד דכ' אילן המחובר לקרקע כקרקע דמי וקורא אני עליו שייר קרקע כל שהוא:
טורטני יכניס. נ"ב מנחות פ"ז ב' וע"ע תיבת טורטני סוטה ל"ד א', ב"ב פ"ט א' וע"ע נדה י"ד א' הא דמטרטין כו' ועיין כלים פכ"ט מ"א והטרטין ושם פירושו יין כובע ע"ש ואולי הי' מין כובע זה עשוי כצורת מאזנים ולכן ג"כ נקרא טרטין:
מלא היד. נ"ב כשיעור זה עירובין כ"ח ב':
מותר להכניס לביה"כ. נ"ב עיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' צ"ו:
כמחלוקת באתרוג כך מחלוקת כאן. נ"ב דוגמתו זבחים פ"ח ב' כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים כו' ע"ש ולעיל ס"א א' כתפילין כך מנעלים ע"ש בס' בכור שור ד"ה היכי עביד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |