גליוני הש"ס/שבת/מו/ב
גליוני הש"ס 
שבת מו ב
א"ר נחמן בר יצחק בריך רחמנא כו'. נ"ב דוגמתו יבמות ק"ה ב':
יושב ומצפה. נ"ב כלשון זה חולין ל"א א':
התם אי לא מיזדקק כו'. נ"ב כן מבואר גם ביבמות פ"ח א' דשאלה חשובה בידו וע"כ דלא אמרי' ביה מי יימר דמזדקקו כו' דא"כ לא הי' לו ליחשב בידו כמבואר בקידושין ס"ב א' דגירות לא חשוב בידו מטעמא דמי יימר דמזדקקו ליה ב"ד ע"ש ועיין ריטב"א נדרים פרק ב' (דף ח' ע"א מדפי הרי"ף) אהך דאם נשאל על הראשונה שני' חלה עליו שכ' דע"כ נזיר ששתה יין לוקה ולא חשיב ה"ס שמא ישאל דכיון דאין השאלה בידו דמי יימר דמזדקקו ליה ב"ד לא הוי ה"ס ע"ש וצ"ל דאע"ג דחשבי' לשאלה בידו בעלמא וכנ"ל מ"מ לגבי ה"ס מיהת אין עושה ה"ס דהא עדיפא מינה כתבו התוס' פ' השולח ועוד בכ"ד דכיון דמחוסר מעשה לבד לא הוי ה"ס דלא הוי ה"ס רק בפטור שאפשר לו שיבא מאיליו ע"ש וז"פ:
כל היכא דכי מכוין איכא איסורא דרבנן כי לא מכוין שרי ר"ש לכתחלה. נ"ב כזה ברש"י עירובין פ"ח א' ד"ה שופכין לתוכו ע"ש שכ' דאפי' מתכוין לאו איסורא דאוריתא איכא הכא דהא לאו ברה"ר זריק להו איהו גופי' אלא מאיליהן יוצאין הילכך כי לא מכוין שרי לכתחלה עכ"ל וכזה בר"ן ביצה פ' המביא דף רי"ש ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה ואע"ג דחזיא לקתתא כו' ע"ש שכ' דסבירא להו דכל עשיית כלי שלא כדרכו לא מיתסר אלא מדרבנן ומש"ה כי לא מכוין כו' שרי אפי' לכתחלה עכ"ל:
תוד"ה מי יימר דמיזדקיק לה בעל כ' תימא מי דמי כו'. נ"ב עיין שו"ת חכם צבי סי' פ"ה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |