רש"י/שבת/מו/ב

רש"י שבת מו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

השירים. אצעדות:

הרי הן ככל הכלים. אע"פ שאסור לצאת בהן לרה"ר כדאמרי' בפרק במה אשה יוצאה (לקמן נט:) גזירה דילמא שלפא ומחויא מיהו תורת כלי עליהן ומותר לטלטלן שלא כדרך מלבוש:

מומו ניכר. גבי בכור קאי:

מי יימר דמזדקק ליה חכם. שימצא חכם שיזקק לו ביו"ט לראות אם מום קבוע הוא או לא:

מפירין נדרים. בעל לאשתו :

ונשאלין לנדרים. לחכם להתירן:

שהן לצורך שבת. כגון נדר שלא יאכל היום:

ואמאי. מותרת לאכול ואפי' שרי לה בעל ליתסר לה משום מוקצה דהא אסחה דעתה ואמרה מי יימר דמזדקק לה בעל:

על דעת בעלה. ע"מ אם ירצה הבעל וסמכה עליה דמזדקק לה ביום שמעו:

הכא מי יימר כו'. והדיוטות לא מצו למישרייה לבכור אלא במום הידוע לכל כגון מחוסר אבר:

איסורא דאורייתא. כיבוי אב מלאכה הוא חריץ ליכא איסור דאורייתא דחופר כלאחר יד הוא דחופר דאמר לקמן תולדה דחורש וחייב ה"מ חופר כדרכו במרא וקרדום:

מוכרין כדרכן. ואפי' של כלאים לובשו להראותו בשוק:

ובלבד שלא יתכוין. להנאת חימום והא ר"ש היא מדאזיל בתר כוונה:

לדבר

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף