גליוני הש"ס/קידושין/יט/א

גליוני הש"ס קידושין יט א

דף י"ט ע"א

בנו דומי' דידי'. נ"ב דוגמת זה לקמן ע"ז א' זרעו מקיש זרעו לו ועיין בכור שור חולין ע"ט ב' ועמ"ש על הגליון יבמות ס"ט א':

א"כ מצינו אישות לקטן. נ"ב עיין נוב"י מהדו"ת חאע"ע סי' נ"ד ד"ה והנה קשה לי על כל הקטנים כו' דהקשה דמדוע אין קידושין לקטן הרי בדעת אחרת מקנה יש זכי' לקטן מה"ת והרי האשה מקנה את עצמה לו והביא ראי' לקושי' זאת ממה שהקשה כזה הה"מ בפכ"ט ממכיר' אהך דהפעוטות מקחן מקח וממכרן ממכר מתקנת חכמים והקשה דלגבי מקח ל"ל התקנה הרי המוכר מקנה לו החפץ ותי' דדעת אחרת מקנה שייך רק במתנה אבל במקח דמקנה רק עבור מעות א"כ כיון שאין הקטן יכול להקנות למוכר המעות ממילא אין הקטן קונה החפץ וכ' הנוב"י דלפי"ז גם בקידושין צ"ל כן דכיון דאין האשה קונה הכסף כו' ואולם בקידושי ביאה הרי הקושי' במק"ע דיוכל קטן לקדש בביאה וזה א"א מהך דכאן ועוד מכ"ד ע"ש שהאריך בזה מאוד ולענ"ד הה"מ שפיר הקשה אבל קושיתו במחכת"ה לק"מ דכיון דאין לקטן זכי' מן ההפקר ורק בדעת אחרת מקנה אותו הוא דיש לו זכי' א"כ חזינן דקטן מצד עצמו אין לו כח קניין דאל"כ הי' לו לקנות גם בהפקר וע"כ רק דבדעת אחרת מקנה אותו בא לו כח הקניין מן המקנה אשר הוא גדול ויש לו כח שניהם להקנות ולקנות ונמצאת איפוא הקנאת המקנה וקניינו של קטן הקונה גם שניהם באים מכח המקנה וא"כ בקידושין כה"ג דכל הקידושין באים מכח האשה ה"ז בכלל כי יקח ולא כי תקח, עיין לעיל ד' ב' ואין כאן קידושין ולא דמי לשאר קידושין דאף דבעי' דעתה ושתקנה עצמה לו מ"מ הוא כשקונה קונה מכח עצמו שאילו הית' הפקר ג"כ הי' יכול לקנות וקרוי כי יקח מפאת קנייתו ומשא"כ כאן דגם קנייתו רק מכחה היא אין זה כי יקח רק כי תקח וז"פ מאוד ולר"ן נדרים ל' א' דהאשה מפקרת א"ע בכל קידושין בלא"ה קושיתו לק"מ וכמובן ועי"ל דכיון דאין לקטן קידושי כסף ושטר אין לו גם קידושי ביאה דאיתקוש הוייות להדדי , עיין כזה ממש ברש"י יבמות ס"ח ב' ד"ה עבד כנעני כו' ומ"ש הנוב"י שם דמכי יקח איש אשה נפיק איש ולא קטן ק' דא"כ לעיל ד' ב' ה"ל למיעבד זה הצריכות וגם ק"ק לעיל ז' א' מ"ש חצייך מקודשת לי דאשה אמר רחמנא ולא חצי אשה התקדשי לחציי נמי איש א"ר ולא חצי איש ומאי קושי' הא איש מיבעי למעוטי קטן משא"כ אשה דלא מיבעי למעוטי קטנה דקטנה מסברא אין מתקדשת דאין האיש מקנה עצמו להאשה רק האשה לאיש וכמ"ש הנוב"י שם בארוכה ולכן שפיר דרשי' ליה למעוטי חצאין ודו"ק אולם הא דדרשי' אשה ולא חצי אשה לאו מיתורא הוא דאין כאן ייתור וע"כ משמעות התיבה הוא כך וא"כ גם תיבת איש אע"ג דמיבעי למעוטי קטן מ"מ מישתמע נמי שפיר איש ולא חצי והנה גברא רבה אמר מילתא כו' נזכרתי כי כדברי הנוב"י דקטן אין לו קידושין מקרא דכי יקח איש כן הוא ברש"י כתובות ע"ג ב' ד"ה קטן ע"ש:

אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קידושיך כו'. נ"ב עיין בראשונים מה שדנו כאן אם הוא בתורת שליחות או מטעמים אחרים ועיין שו"ת הרשב"א ח"ד סי' קע"ד דכ' דרך פשיטות דהוא מתורת שליחות עש"ה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף