גליוני הש"ס/כתובות/יט/ב
גליוני הש"ס 
כתובות יט ב
שטר אמנה ושטר פסים. נ"ב כן הוזכרו יחד גיטין י"ט ב', ב"ב קנ"ד ב':
דזמנין דמשהי לי' אפשיטי דספרא. נ"ב כזה ב"מ ט"ז ב' אפשיטי דספרא זייר לה ותוס' ב"ב ע' א' ד"ה או דילמא:
תנאי מילתא אחריתי הוא. נ"ב ע' אריכות בשו"ת רדב"ז ח"ג סי' תתקנ"ג וע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ג ועוד שם סי' קס"ז וע' שו"ת הרא"ש כלל ל"ה אות ט' מש"ש דעושה מעשה על תנאי יכול לבטל אח"כ תנאו ותשאר המעשה קיימת למפרע בלי תנאי משום דמסברא לא הי' תנאי מועיל כלל לבטל מעשה ורק דמתנאי ב"ג וב"ר הוא דגמרי' ואין לך בו אלא חידושו וגמרי' משם רק דגם התנאי לו חלות אבל לא שיהי' חלק מעצם המעשה וע"כ עדיין המעשה דבר בפ"ע והתנאי דבר בפ"ע וע"כ יכול לבטל שפיר התנאי שתשאר המעשה בלי תנאי עש"ה שכן כוונתו אם שאין כן ממש לשונו וכ"כ עוד שם בכלל מ"ו אות ב' עש"ה ומדברי הרא"ש אלה נוכל ליקח טעם להא דאמרי' כאן דתנאי מילתא אחריתי הוא ודו"ק ועש"ה בל' הרא"ש וע"ע שו"ת הרא"ש כלל מ"ה אות כ"ד דאם יש ספק בל' תנאי אמרי' דאין ספק תנאי מוציא מידי וודאי מעשה עש"ה ולכאורה יש קצת סתיר' לזה מהא דמסקי' כאן הלכתא כר' הונא ברי' דר' יהושיע ודו"ק וע"ע מרדכי קידושין פ"ק רמז תפ"ט עש"ה ודו"ק וע"ע גיטין ע"ו א' ואין אחד כו' דמשמע ג"כ דתנאי מילתא אחריתי הוא ולכן כיון שב' העדים מודים שהי' גט ה"ל על כל תנאי רק ע"א ומשא"כ אי לאו מילתא אחריתי הוא הרי יש ב' עדים שאין כאן גט ודו"ק היטיב וע"ע שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' קל"ט דיש שם בדבריו תימה רבתי דכ' בנידון שטר חתום בב' עדים על אשה שנתנה מתנת שכ"מ והעיד אחד מן העדים בב"ד שהאשה לא הית' באותה שעה בדעתה וכ' שם דשטר זה בטל הוא כיון שאחד מהעדים העיד שלא הית' בדעתה דהא קיי"ל כר' הונא ברי' דר' יהושיע דאמר ע"א אומר תנאי וע"א אומר אין תנאי דלמיעקר סהדותיהו קאתו ובטל השטר כדאיתא בפ"ב דכתובות עכ"ל ודבריו צע"ג דמה זה עניין לפלוגתא דר' פפא ור"ה ברי' דר"י בתנאי הרי בעדות שלא הית' בדעתה וודאי דעוקר השטר לגמרי אלא שבאמת נ' להיפוך דאין השטר בטל דכיון דמתנת מי שאינו שפוי בדעתו לא ניתן לכתוב א"כ ה"ל כאמנה היו דברינו דאין נאמנין מהאי טעמא ועוד יותר גרוע מאמנה דכאן ה"ל השטר עדות שקר לגמרי אם לא הית' שפוי' בדעתה ואין אדם משים עצמו רשע ודומה לאנוסים היינו מחמת ממון וצע"ג:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |