גליוני הש"ס/יומא/עד/א
גליוני הש"ס 
יומא עד א
ח"ש רי"א אסור מה"ת. נ"ב ע' שו"ת חות יאיר סי' ט"ו ותיבת חצי אם שהי' אפשר לדון דדווקא הוא מכמה טעמים מ"מ אין נ' כן רק הכוונה מקצת שיעור ואפי' משהו בכלל וע' רש"י ב"מ קט"ז ב' ד"ה חציו למטה דכ' כלומר מקצת תשמישו למטה כו' ע"ש דאמר חציו ואינו דווקא רק הכוונה מקצת כו' וכזה עוד ברשב"ם ב"ב ל"ז א' ד"ה זה קנה אילנות וחצי קרקע דכ' לאו דווקא חצי קרקע כו' ע"ש דאמר ג"כ חצי קרקע והכוונה מקצת קרקע וכזה עוד בכ"ד וע' לעיל כ' א' תוד"ה אהיכא קיימינן מש"ש והא דקאמר חציו להקטרה וחציו להרמה לאו דווקא אלא לישנא דמתני' נקט כו' וי"ל ג"כ דכוונת חציו כו' מקצתו להקטרה ומקצתו להרמה והוא מסור לחכמים עש"ה:
רי"א אסור מה"ת רל"א מותר מה"ת. נ"ב בבה"ג ה' יוה"כ כ' דנ"מ אי חיילא שבועה אח"ש של איסור דלר"י ה"ל מושבע ועומד כו' א"נ נ"מ לח"ש חלב כוי דלר"י ה"ל סד"א ואסור ולר"ל מותר עכ"ד בקצרה ע"ש וזה דלא כתוס' שבועות כ"ג ב' ודלא כצל"ח ברכות פרק ג' דכ' דכל שעיקר הדבר מה"ת אף בהיותו דרבנן מפאת חסרון השיעור מ"מ ספיקו לחומרא ע"ש מש"ש אאיבעי' דנשים בביהמ"ז דאוריתא או דרבנן וע' ס' הפרדס לרש"י ה' יוה"כ מספר האורה וז"ל וחיוב אכילה דיוה"כ בככותבת ובגרעינתה וחיוב שתי' ברביעית פחות מכן בלאו עכ"ל וזה כדעת הרא"ם דגם ח"ש בכלל הלאו ועונש הוא דליכא עלי' מהלמ"מ שמסרה שיעורין של עונשין ולא כדעת האומרים דח"ש אינו בכלל הלאו ומריבוי בעלמא הוא דאסור מכל חלב אולם מ"ש בס' הפרדס הנ"ל דשיעור שתי' ברביעית הוא ט"ס וודאי וצ"ל במלוא לוגמיו ואולם גוף סברת הרא"מ הנ"ל דסתם אכילה בכ"ש מסברא וההלכה נאמרה רק לעניין עונש אבל לאיסור כדקאי קאי א"כ הצדוקים דלית להו ההל"מ א"כ לדידהו גם משהו הוא בכרת בחלב וכדומה לאוין דכריתות דאכילה ודו"ק היטיב וזה צ"ע מרש"י הוריות ז' ב' ד"ה הוא בחלב דכ' דכזית לא כתי' בהדיא והוי דבר שאין הצדוקין מודין בו ולהנ"ל אדרבה הרי לצדוקין גם המשהו אסור וא"כ עכ"פ הרי שפיר הי' טעות הב"ד שהתירו כזית טעות בדבר שהצדוקין מודין בו ועל כרחך דאכילה צריכה שיעור מסברא ולולי הלכה אפשר לסבור דשיעורו פחות מכזית וכן ששיעורו יותר וגילתה הלכה דשיעורו כזית וע"כ הצדוקים דלית להו הלכה שפיר י"ל דסבירא להו מסברא דשיעורו יותר מכזית והוי כזית דבר שאין הצדוקין מודין ודו"ק היטיב מאוד ואולם י"ל דהא הא דבעי' דבר שאין הצדוקין מודין בו היינו משום דבמה שגם הצדוקין מודין זיל קרי בי רב הוא ולא חשיב הוראה וא"כ י"ל כאן דמה שמודים איסור הכזית לאו מפאת ההלכה רק מפאת דלית להו הלכה כלל וע"כ ממילא אין שיעור כלל ואפי' משהו אסור דמסברא אין אכילה צריכה שיעור כלל וא"כ אנו שיש לנו הלכה שמסרה שיעור שפיר הוי הוראה אם טעו והורו דלפי ההל"מ השיעור יותר מכזית וכזית הוא היתיר דמה שהצדוקים יודעים מאיסור הכזית זה לא מעלה ולא מוריד דהא אין זה מפאת ההלכה רק מפאת שהם אין מצריכים שיעור כלל וגם המשהו הרי בכרת לדידהו מה שבאמת אינו דבאמת הרי נמסר שיעור וא"כ לפי האמת שיש שיעור שפיר הוי הוראה אם מורים שהשיעור גדול יותר ואין כאן זיל קרי בי רב דו"ק היטיב מאוד:
דחזי לאצטרופי. נ"ב כזה גיטין כ' א', כריתות כ"א א' כיון דאילו מצטרף לי' וע"ע סברא דחזי' לאצטרופי בחידושי גור ארי' למהר"ל מפראג ז"ל שבת כ"ו ב' ד"ה ואימא לרבות ע"ש וע"ע ל' חזי לאצטרופי בבא בתרא ג' ב' וע"ע נדה ל"ד ב' א"ד כיון דאילו איהו חזי תרתי מצטרפא כו' וע"ע ב"ב צ"ה א' דכיון דחזי לי' לאיצטרופי כו' וע"ע תוספתא חלה פרק ב' חזרו לומר לא כך ולא כך שהרי הקב הזה מצטרף הוא עם אחרים:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |