גליוני הש"ס/יבמות/קיח/ב

גליוני הש"ס יבמות קיח ב

דף קי"ח ע"ב

האיש נאמן לומר מת אחי שאייבים את אשתו. נ"ב דווקא בזקוקה ליבם אבל אם הי' נשוי אחותה דאינה זקוקה] נאמן להתיר אשתו ולא חיישי' דמשום ירושה קאמר אף אם אב ואח אין לו, שו"ת חכם צבי סי' פ"ה ע"ש:

א"ל תנינא וחוששין לדברי' כו'. נ"ב עיין שו"ת הרדב"ז ח"א סי' ע"ה דכ' דהיכא דהוא ספק אז אם אומרת אח"כ דניחא לה ה"ל זכות למפרע עש"ה וצ"ע דא"כ אחרי שאנו אומרים לפי פשיטות האיבעי' דהוא ספק א"כ הדק"ל דנשאלה את פי' עכשיו וצ"ע וגם בלא"ה ק' כאן דאחרי דפשטי' דחולצת ולא מתייבמת א"כ כיון דסוף סוף לא תתייבם אזדא ליה חשש דרחמא ליה ושוב הוי זכות גמור וראוי שגם חליצה לא תצטרך ועיין שו"ת מהר"י מינץ סי' י"ד דכ' דע"א נאמן עתה ביבמה להתיר' לעלמא וכן היא עצמה דכיון דאנן לא נהגינן לייבם א"כ אין לומר זימנין דסניא ליה כו' ע"ש:

המזכה גט לאשתו במקום קטטה מהו כו'. נ"ב עיין שו"ת מהרי"ל סי' ק':

טב למיתב דן דו כו'. נ"ב עיין מה שדן מזה בשו"ת מהר"ם פדוואה סי', עיין לעניין הנשבע לאשה לישאנה דיהי' יכולין להתיר לו שלא בפני' אע"ג דהנשבע לחבירו אין מתירין לו אלא בפניו מ"מ כיון דהוא רק בעשה לו טובה ע"כ כאן לא מיחשיב עשתה לו טובה במה שנתרצית להנשא לו כי לאיש מצויות נשים כי אשה בכל דהו ניחא לה כי טב למיתב טן דו כו' עכ"ל ע"ש ומ"ש כי אשה בכל דהו ניחא לה הוא ל' הגמ' כתובות ע"ה א' ועמש"ש בגליון:

אביי אמר כו'. נ"ב עיין שו"ת תה"ד סי' רל"ז ועיין שו"ת רד"ך בית ט' חדר ז' ד"ה ואין לומר דבנשואה על כרחך כו' ע"ש שכ' דהך וכולן מזנות כו' וודאי הוא לא ספק ואמרי' ליה בין להחמיר ובין להקל עש"ה והוא חידוש ועיין שו"ת שבות יעקב [ח"א] סי' ק"א ועיין שו"ת מהר"ם בר ברוך סי' תתר"כ דכ' יש דברים שאנו מדמים והמעשה רחוקה כי הך דעירובין נ"ה ב' דאמר יושבי צריפין והולכי מדבריות חייהן אינם חיים ובניהם אינם שלהם ומפרש טעמא שאין להם מרחצאות ופירש"י דנשותיהם נזקקות למנאפים כו' וכי אם הם בעיני חכמים כבני זנונים יעשו מעשה אם נשאו הבנים להפרישם כממזרים ממש ולא כן נראה מדלא פריש ממזרות גמור וכאלה רבות עכ"ל ונ' לכאורה דגם הך דכאן עניינו כן אבל אין הכוונה שנדונם לדינא לוודאי מזנות דאל"כ ה"ל לפרושי דאסורות לבעליהן ושכופין אותן לגרש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף