גליוני הש"ס/יבמות/סב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png סב TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות ישנים
תוספות רי"ד
רמב"ן
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהדורא בתרא
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


דף ס"ב ע"ב

כי תני' ההיא להשלים. נ"ב אי להשלים אפי' במאה וחד נמי לא ועוד תני' בני בנים הרי הן כבנים מת אחד מהם כו' תיובתא כו', ל' השאלתות פ' וזאת הברכה ולנוסחא זאת הי' פשוט לגמ' דאם הוליד רק בן או בת לחוד אין המצוה נשלמת ע"י בני בנים אפי' הם מאה וחד וזהו דפריך אפי' במאה וחד נמי לא ומספר מאה וחד הוא ל' ריבוי בעלמא ומצאנוהו בביטול תרומה וי"ל גם כאן הכוונה מעניין ביטול דטעם דאין יוצאין בבני בנים י"ל משום דבטילי לגבי עיקרם הבן הראשון שנולדו ממנו כי הענפים בטילים אל האב וחשיב שאין כאן תולדה יותר מן הבן לחוד וע"כ כאשר תולדות הבן הם מאה וחד הוא כעניין ריבוי יתר של גידולין על עיקר ומבטלין אותו ונחשבים תולדה בפ"ע ומ"מ גם הוא שכבר נחשב תולדה אינו מתבטל ממנו שם זה וע"כ ה"א דיצא בכה"ג ודו"ק:

איעקר מפרקי' כו'. נ"ב וברש"י שהיו מעמידים עצמן כו', דוגמתו סנהדרין צ"ג ב' ומעמידין על עצמן בשעה שנצרכין לנקביהן כו':

בני בנים הרי הן כבנים. נ"ב ע' שו"ת מהר"ם פדוואה סי' פ"ז לעניין בני בני בנים ע"ש וע"ע בזה בשו"ת שבות יעקב סי' קע"ג:

ישא אשה בזקנותו כו' יהיו לו בנים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו' רע"א כו' ילמוד תורה בזקנותו כו' יהיו לו תלמידים בזקנותו כו' שנא' בבוקר זרע כו'. נ"ב דוגמתו פלוגתא בתמורה ט"ז א' אקרא אם ברך תברכני והרבית את גבולי דר' נתן מפרש לי' אתורה ותלמידים ור' יהודה הנשיא מפרש לי' אפ"ו ובנים ובנות ע"ש וגוף הך דכאן נשא כו' ישא אשה בזקנותו כו' הוזכר עוד בב"ב צ"א א' ע"ש ברשב"ם ד"ה כדרבה בר ר' הונא עש"ה:

ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ור' אלעזר בן שמוע. נ"ב כן הוזכרו ג"כ לעניין סמיכה בסנהדרין י"ד א' אלא דקדום שם ר"ש לר' יוסי וע' ע"ז ח' ב' דשם הוזכרו לגמרי כסדר דכאן:

כולם מתו מפסח ועד עצרת. נ"ב קרוב לשקיעת החמה, כך הוא בס' תניא רבתי סי' נ' עניין ספירת העומר:

שרוי כו'. נ"ב זהו רק באדם פנוי דאינו יודע מתי ישא ולעולם שרוי הכי אבל נשוי האסור בתשמיש המטה לזמן כגון אבל אם הוא עצב היום למחר יהי' שמח ואינו שרוי בלא ברכה ובלא שלום כו', שו"ת הרדב"ז חלק א' סי' א':

והמקרב את קרוביו. נ"ב כל' זה מריה כ"ד א':

רש"י ד"ה יותר מגופו. נ"ב דזילותא דאתתא קשה מדגברא עכ"ל כמבואר לקמן ק' א':

תוד"ה סמוך לפרקן. נ"ב מ"מ להכי תקינו לי' נישואין דלא הויא בעילתו בעילת זנות, לפי"ז יכולים לברך ברכת אירוסין ונישואין ג"כ דכיון דהוו קידושין ונישואין לעניין דלא הויא אצלו בזנות כו' לא הוו ברכות לבטלה ואדרבה צריך לברך דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה, ע' שו"ת רדב"ז ח"א סי' מ"ה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף