גליוני הש"ס/גיטין/ל/א
מי יהיב לה תרקבא דדינרי כו'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"א סי' צ"ד:
המלוה כו'. נ"ב ע' שו"ת מהרי"ל סי' נ"ד:
ואע"ג דלא אתו לידי'. נ"ב ע' כזה פאה פרק ה' משנה ב' אר"א וכי האיך העני הזה מחליף דבר שלא בא ברשותו עש"ה וע"ש בר"ש ויש צ"ע בזה ברש"י ע"ז ט"ו א' ד"ה יאכילנה כרשיני תרומה עש"ה:
במכירי כהונה ולוי'. נ"ב כל' זה חולין קל"ג א' וע"ע ב"ב קכ"ג ב' הכא במכירי כהונה עסקי' וע' תוספתא תרומות פ"ק עש"ה וע' שו"ת מהר"ם בר' ברוך סי' תתקמ"ט וע' שו"ת מהרי"ל סי' ע' עש"ה וע' שו"ת ח"צ סי' ע' עש"ה וע' שו"ת הרשב"א ח"ג סי' פ"ג וע' מכות כ"ד א' מואס בבצע מעשקות כגון ר' ישמעאל בן אלישע ע"ש ברש"י דהרגיל ליתן מתנותיו לכהן ובא ליתנם לכהן אחר אין לכהן האחר לקבלם ואם מקבלם נחשב שהוא עושק את הכהן שהוא רגיל ליתן לו ע"ש וע"ע רשב"ם ב"ב מ"ו ב' ד"ה א"ר יוחנן דכ' מתני' באריסי בתי אבות מיירי שרגילין לשמור שדות של משפחה זו מעולם הן ואבותיהן באריסות ולא היו יכולים להחליפו באריסים אחרים כו' ומשמע דכיון דהורגלו באריס זה אין להחליפו באחר וכך עניין מכירי כהונה דהואיל ורגיל לתת לכהן זה אין לו לתת לאחר ודו"ק שם עשו את שאינו זוכה כזוכה נ"ב ע' שו"ת ח"צ סי' קכ"ד וע' שו"ת הרשב"א ח"ד סי' רצ"ז שכ' ואעפ"י שעשו לפעמים את שאינו זוכה כזוכה ואמרו נמי בפ' השוכר (ע"ז ס"ג ב') כיון דחנוני הרגיל אצלו הוא מקני לי' דינר בכיסי' במקום שאמרו אמרו ואין לך ללמוד למקום אחר כו' וע"ש כל התשובה:
כלהו כרב לא אמרי כו'. נ"ב ע' מ"ש ע"ז בגליון כתובות ח' א' וע"ע כזה מנחות ג' ב' דיש שם ג"כ רק מחלוקת ג' אמוראים רבה ורבא ור' אשי ואמר ג"כ כלהו כרבה לא אמרי כו':
מפריש עליו בחזקת עניי ישראל ר' אחי אומר בחזקת עניי עולם מאי בינייהו איכא בינייהו עניי כותים. נ"ב ע' רש"י ותוד"ה איכא בינייהו וקצת ראי' לפירש"י דאי כפי' התוס' דבחזקת עניי ישראל היינו עניי ישראל שבאותה העיר א"כ מנ"ל להש"ס לומר דאיכא ביניהו עניי כותים ומדוע לא אמר דבהא גופא קמיפלגי דת"ק אמר דמפריש עליו בחזקת עניי ישראל והיינו עניי ישראל שבאותה העיר וע"ז אתי ר' אחא לאיפלוגי ולמימר דתקינו גם עבור עניים שבכל העולם ולאו דווקא שבאותה העיר וזהו דא"ר אחי בחזקת עניי עולם דכזה ממש מצינו פלוגתא לר' אחי ורבנן בתוספתא ב"ק הובאה ברשב"ם ב"ב מ"ג ב' האומר תנו לעניים יתנו לעניי אותה העיר ר' אחא אומר לעניי כל ישראל [ואין לדקדק מה דכאן נאמר ר' אחי ביו"ד לבסוף ושם אח"א באל"ף לבסוף] וע"כ דל' בחזקת עניי ישראל משמעותו ג"כ בכל מקום שהם ורק בתוספתא שם דמפורש בדברי ת"ק לעניי אותה העיר ע"ז אתי ר' אחא לאיפלוגי ולמימר לעניי כל ישראל ומשא"כ כאן דגם הת"ק אמר בחזקת עניי ישראל לכן גם כוונת הת"ק על עניי ישראל בכל מקום שהן וא"א לומר דפליגי דכאן כפלוגתא דהתם וע"כ הוכרח הש"ס לומר דבמילתא אחריתי קמיפלגי דת"ק אמר עניי ישראל ור' אחי בא להוסיף דאפי' על עניים כותיים דאין שמם בל' חכמים ישראל סתם רק יש להם שם לעצמם "כותים" ג"כ מפריש וזהו דאמר ר' אתי בחזקת עניי עולם לרבות עניי עולם שאינם ישראל והיינו עניים כותיים וקישית התוס' יש ליישב בנקל דנ"מ אילו היו כל ישראל מקובצים במקום אחד ואין בהם עניים רק עניים כותיים ואף דהוא מציאות רחוק מ"מ אין לדקדק בכך כיון דיש עכ"פ מציאות לדבר וכה"ג מצינו בכ"ד ועמ"ש בגליון מנחות ל"ז א':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |