גאון יעקב/עירובין/סו/א

גאון יעקב עירובין סו א

דף סו ע"א

אמר הר"י אפי' לר' יודא אם עירבו מבע"י כשלא הי' הנכרי כשבא הנכרי בשבת בטל העירוב ואם שכרו ממנו בשבת אינו חוזר וניעור וצריך שכירות ובטול והר"י קאר"ו אמר דהרמב"מ ס"ל כוותי' ולא מכרעא דהא דאמר הרמב"מ ב' ישראלים וגוי הדרים בחצר א' ושכרו מן הגוי בשבת חוזר הא' ומבטל לשני היינו בשלא ערבו ותדע דהרמב"מ האמר כר' יוסי דנכרי אע"ג דליתי' אוסר ול"ש איתי' לנכרי ל"ש ליתי' הא לא מצי לעירובי' והריטב"א משמי' דהראב"ד אמר הואיל ואיפשר בשכירות העירוב ה ועומד הי' כשבא הנכרי וכי שכרו ממנו חוזר וניעור וגדולה מזו אחד מבני חצי ששכח ולא עירב מבע"י כיון שביטל רשותו בשבת עירובן עירוב אע"פ שלא הי' עירוב בה"ש עד כאן והשתא אפי' לר' יוסי דאמר נכרי אע"ג דליתי' אוסר א"נ לר' יודא ואיתי' לנכרי מבע"י ועירבו אע"ג דבה"ש לא הוה עירוב כל כמה דלא אגירי מיני' ואגור מיני' בשבת א"נ מת בשבת עירובן עירוב. והראב"ד הא עד כאן לא קאמר אלא בדליתי' לנכרי ואליבא דר' יודא דחזר העירוב להיתירו הראשון וכדמייתי מספינות קשורות דחזרו להתירן הראשון הלכך אמרי' דבהא לא אמרינן שוכר כמבטל רשות דמבטל רשות לאי מחוסר מעשה הוא ועומד לבטל כביטל מעקרו דמי אבל שכירות דמחוסר מעשה הוא ועוד דנכרי חייש לכשפים ואימא לא מוגר להכי היכא דאסר עירובן לאו עירוב וכי הדור ואגור נמי עירוב ליכא אלא היכא דלא אסר ומעיקרא הוה עירוב כי אתא נכרי לא בטל העירוב לגמרי אלא תלוי עד דמוגיר מיני' וממבטל רשות לאו ראי' גמורה הוא מה למבטל רשות דאפילו היכא דאסר ועירבו הוה עירוב וסמיך אהא דספינות קשורות דחזרו להתירן הראשון:

מה מערב אפי' שכירו ולקיטו פירש"י אם ישראל שכירו ולקיטו של נכרי נותן עירובו ולהרמב"ם והרשב"א והריטב"א דאמרי צריך לשכור מישראל הכי קאמר מה מערב אפילו ישראל שכירו ולקיטו של ישראל נותן עירובו ודיו והרג בעל בית יוסף דפריש להא דרבא בעובדא דהמן ב"ר ריסתק אליבא דהרמב"ם בגוונא אחרינא הכא במאי מפרקת לה:

לשינויא קמא דרבותינו בעלי התוס' אהא דירושלמי. בשכיר ולקיט אפי' יחד לו מקום שפיר דמי ושותפין אע"ג דלית להו מקומות מיוחדין בעי עירובי ואגורי. ולשינויא בתרא דידהו ביחד לו מקום אפי' שכיר ולקיט בעי אגורי מנכרי והיכא דליכא מקומות מיוחדין אפי' שותפין ישראל נותן עירובו לרש"י ומשכיר להרמב"ם והריטב"א אכרע כשינויא קמא מדקאמר בעובדא דהמן ב"ר ריסתק לישאל מיני' דוכתא והרב בעל ב"י אמר דיחד לו מקום לא אסר אלא בדאתני בהדיא דלא יהיב ליה מקום אחר ועוד טרי בה טובא ונקטי בתראי לחומרא כתרתי שינויי

ואמר הריטב"א משמי' דה"ר שמשון מקוצי ה' נכרים הדרים בבית א' שבחצר א"צ לשכור אלא מא' מהם כחמשה ששבתו בטרקלין שא' מערב לכולן והא דירושלמי שאני הואיל וחלוקין הן ישראל ונכרים זה מערב וזה משכיר ופליגא דהרב בעל הגהות הרא"ש דריש פירקין ומסתברא כוותי' דהריטב"א דהא אמרינן בכולהי רולי דמערב שוכר כמערב דמי. ובירושלמי אמתני' דאנשי חצר ששכח א' מהן ולא עירב רב חסדא אמר עשרה ישראל שהיו דרין בבית א' כל א' ואחד צריך לבטל רשותו א"ר יסא עשרה עכו"ם שהי' דרין בבית אחד כל אחד ואחד צריך להשכיר רשותו ש"מ אע"ג דמערב חמשה ששבתו בטרקלין עירוב א' לכולן הא מבטל רשות צריך כל אחד ואחד לבטל ושוכר כמבטל רשות בהא מילתא והיינו כבעל הגהות אשר"י והשר מקוצי אמר לך ר' יסא פליג אר' יוחנן דר"י דאמר שוכר כמערב א"צ להשכיר אלא אחד מהן וש"מ מירושלמי הא דחמשה שגבו עירובן אחד מערב לכולן הא אם בטלו רשותן לדידן דיש ביטול מחצר לחצר כל אחד ואחד צריך לבטל דלא עדיפי מבית א' וכן אחין ותלמיד:

תהי בה ר' אלעזר מדתהי אביטול ש"מ רבנן דאגור בשבתא הוו בעו לבטולי וש"מ הלכתא כר' יוסי ולא הוו מצי לערובי או כר' יודא וכהר"י דנכרי מבטל לעירובי' ולא הדר וניעור והריטב"א אמר אפי' תימא כר' יודא וכהראב"ד הנך רבנן לא הוו להו פנאי לערובי והוה מיבעי להו אגורי ובטולי. א"נ אפי' אשכירות תהי כיון דאמרת מה ביטול בשבת אף שכירות בשבת א"א לשכור במקום שאין מערבין מבע"י כשם שאין מבטלין:

אי דאתא מאתמול כו' לרש"י ורבותינו בעלי התוס' כל דאתא מאתמול מערבין קרינן בי' ומדלא קרינן נמי באתא בשבתא מערבין ש"מ אי כ"ר יוסי אי כר' יודא וכהר"י להראב"ד תרגמא הריטב"א אע"ג דמצי לעירובי' והדר וניעור וא"צ בטול מ"מ כל לגבי נכרי דלאו בר עירוב הוא ואימא לא אגר לן אין מערבין קרינן בי' וכה"ג אמר רש"י בשלהי שמעתין דהיינו טעמא דרב המנונא דאמר מת נכרי אין מבטלין והשתא להראב"ד לשמואל אע"ג דאתא נכרי מאתמול ולא אגור מיני' תו לא מצי למיגור ולבטולי בשבתא ודפריק אי דאתא מאתמול לוגר מאתמול כדאמר הריטב"א דאורחא דמילתא נקט דסתמא אוגרינן מיני' דכולהי לאו כהמן ב"ר ריסתק נינהו דלא בעי למיגר א"נ הואיל ואפשר לשכור מבע"י ופשעי ולא אגור לא שרינן למיגר בשבתא אלא היכא דלא איפשר:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף