קרן אורה/עירובין/סו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png סו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף ס"ו ע"א

גמרא אמר ר"י יפה עשיתם ששכרתם הנה לנוסחא ישינה בפי' רש"י ז"ל וכדאיתא ברש"י שברי"ף ז"ל א"ש כל הסוגיא כפשטי' דמתחילה נאסרו לטלטל אפילו קודם שבא הכותי ומש"ה צריך שכירות וביטול ושפיר קרי לה הש"ס לקמן אין מערבין וכן משמע לשון רש"י ז"ל לקמן בד"ה אלא דאתי נכרי בשבתא ע"ש אבל לנוסחא אחריתי וכמש"כ התוס' ז"ל דהוי מצי לעירובו מאתמול צ"ל דקרי לי' אין מערבין לפי שנתבטל העירוב כשבא הכותי ואפילו אחר שכירות אינו חוזר להתירו הראשון וכתבו התוס' הטעם כיון דאין סופו להתקיים כל השבת שעתיד לבא. ויש לדקדק מנ"ל דר' יהודא אמר כותי אינו אוסר אפילו בעתיד לבא בשבת דהא פלוגתייהו היא בהסיח דעתו והלך לעיר אחרת אבל היכא דידעינן דעתיד לבא בשבת י"ל דכ"ע מודים דאוסר אבל בלא"ה לא דמי לספינות שחזרו ונתקשרו דהתם נעשה מעשה מחדש שחזרו ונתקשרו אבל הכא כיון שבטל העירוב כשבא הכותי א"כ במה ישוב להתירו הא בעינן מערב מבע"י וכיון שעירוב הראשון בטל השני לאו כלום הוא והריטב"א ז"ל רוצה לקיים סברא זו דלא בטל העירוב והא דפריך עלי' מהא דשמואל היינו או דהכא מיירי שלא עירבו או אפילו עירבו ובאמת אין צריך ביטול אלא דפריך כי היכא דאין מבטלין היכא דאין מערבין ה"נ אין שוכרין כיון דמסיק דשוכר כמבטל רשות הוא והנה למש"כ דמשכירות פריך קשה הא להדיא אמרינן לקמן דהכא איכא תרתי שכירות וביטול ועוד אמאי קרי לה אין מערבין השתא היכי דאתי נכרי מאתמול ולא הי' רוצה להשכיר מבע"י ולא מצי מערבי מ"מ כשנתרצה בשבת שוכרין ממנו כיון דאם נתרצה מבע"י היו מערבין כש"כ הכא דעירבו והעירוב לא נבטל שוב ראיתי שהריטב"א ז"ל בעצמו כ"כ דמוכח לקמן דלא כשיטה זו ומש"כ דמיירי בלא עירבו כבר דחו התוס' ז"ל:

והנה התוס' ז"ל הקשו ל"ל כלל שכירות ליסגי בביטול לחוד ויהיו יחידים אצל כותי ולא שייך הכא א"כ בטלת כו' וכתבו חד תירוצא דהני אמוראי ס"ל כר"מ דאוסר יחיד במקום כותי ויש לדקדק א"כ מנ"ל דהיו שרויין בפונדק בגוונא דאסרי אהדדי דילמא היו כולם ביחד וקודם ביאת מארי דפונדק לא הי' צריכין לא עירוב ולא ביטול וכשבא הכותי אסר עלייהו וכששכרו ממנו הותרו וי"ל דדרך הוא דאכסנאים נכנסין כ"א בחדר בפני עצמו כמש"כ התוספות בשם יש פירושים. והנה לכאורה עלה בדעתי לומר לפי לישנא דהש"ס אתי כותי מארי דפונדק משמע דבני ביתו של הכותי היו שם ולא רצו להשכיר וכשבא מארי דפונדק נתרצה להשכיר דלא מסתבר למימר דלא הי' איש בפונדק מאנשי הבית אלא דלא משמע כן מהא דפריך הש"ס מהא דשמואל דאם נאמר שהיו ב"ב שם א"כ היו יכולין לשכור מהן ולערב ולפי מאי דמשמע מדברי התוס' בד"ה ואי דאתא מאתמול דהיכא דלא נתרצה כותי להשכיר אין יכולין לבטל משום דאין מערבין הוי א"ש דהכא נמי כיון דב"ב לא רצו להשכיר ולא היו יכולין לערב ע"כ אפילו כשבא מארי דפונדק ורוצה להשכיר תו אין יכולין לבטל ועיין מהרש"א מש"כ מהא דאביי דלעיל וכבר הרגשתי בזה לעיל. ובירושלמי איבעי לי' ג"כ מהו לשכור רשות בשבת ומביא התם האי עובדא ר"י אמר יפה עשיתם ור"ל אמר לא יפה עשיתם ופליגי התם אמוראי חד אמר דלא פליגי ר"י ור"ל ר"י אמר יפה עשיתם שטלטלתם בדיעבד אם שכרו ור"ל אמר לא יפה עשיתם ששכרתם דלכתחילה אסור לשכור בשבת כן נראה להגיה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף