גאון יעקב/עירובין/כט/ב
שכר קשיא לי' להריטב"א היכי דמי אי בתמד שלא החמיץ מי מערבין בו ותו מאי קמ"ל מתני' היא התמד עד שלא החמיץ פוסל את המקוה ואי משהחמיץ התנן אינו פוסל את המקוה וניחא לי' לעולם בשהחמיץ והתם בדליכא במיא ג' לוגין קתני דלא מצטרפי יין ומים למיפסל בג' לוגין ושמואל קמ"ל בדאיכא במיא ג' לוגין אפי' משהחמיץ פוסל ולהריטב"א איכא בין החמיץ ללא החמיץ דבשלא החמיץ סתמא ג' לוגין דידי' דמיא נינהו ופסלי ומשהחמיץ דאית בי' קיוהא דחמרא קתני דלא מיצטרפא לג' לוגין ולדידן מיתחזיא שכר לחוד תמד לחוד ואע"ג דקרא דבשכר אוקמינן לי' אתמד חדא מריבויא הוא דאיתרבי ועוד לשון תורה לחוד ולשון חכמים בלחוד:
בתרין רבעי שיכרא אמרי בתוס' וכן אמר הריטב"א כוס של ברכה ברביעית הלוג כדאמרינן בערבי פסחים ובנזיר והכא ה"ק כי היכי דלהוצאת שבת יין הוא חד מד' משאר משקין ה"נ לענין עירוב מדבעינן יין ב' רביעית שאר משקין שני לוגין בעו ד' אדחונרא ושמעתא קשיא לן חדא האי בתרין רבעי שיכרא לא דמי לרביעית דמייתי מיני' דהתם רביעית הלוג והכח רובע הקב לישנא חדא קאמר ותרין מילי סביר ותו האי ולא היא דקאמר התם הוא דבציר מהכי לא חשיב וכו' הא הכא נמי בציר מהכי לא חשיב והכא דומיא דהתם הוא התם רביעית הלוג הכא רביעי' הלוג ומאי דחשיב התם חשיב הכא אלא בחמרא הוא דלא דמיין אהדדי דהתם חמרא ארובע (דשאר) דשאר משקין קמחייב והכא חמרא נמי כשאר משקין דמיא ואהא לא משני מידי ותו חמרא במאי מפרקת לן בתרי רובע רביעית ליסגי דהא חשיב למזגי' במיא עד תרי רביעית מידי דהוה אחמרא בשילא ואלפתן דסגי בכדי ללפות בו דהכי חשיבא ואע"ג דסעודתא דקא מלפת לה בי' ליכא הכא ה"נ ליחשב כדי למזגי' במיא:
הא לא קשיא קים להו לרבנן לפתא דתרין סעודתא חשיבי טפי מחמרא כדי למזגי' במיא ולענין הוצאה שאני דחשיב כל דהו נמי חייב מ"מ קשיא:
אמרי רבוותאי יין חי ב' רביעית שכר ב' רביעיות ומסתברא ה"ה יין מזוג ושאר משקין ב' רביעיות דכולהי חד טעמא נינהו:
דאכל מיני' גריוא דגרוגרות דשויא זוזא וקא משלם לי' גירויא דתמרים דשויא ד' וקתני תבא עליו ברכה סמי מכאן דשויא זוזא דשויא ד' דכיון דאמר גרוגרות שויא זוזא ותמרים שויא ד' מאי קתני תבא עליו ברכה הא כיון דהאי שויא זוזא והאי ד' ממילא שמעינן דהאי דשויא ד' עדיפא אלא הכי מתנינן דאכל מיני' גרויא דגרוגרות וקא משלם לי' גירויא דתמרים וקתני תבא עליו ברכה אלמא תמרים עדיפי א"נ אימא והיינו דקתני תבא וכו' מיהא קשיא וכי מתניתא בעי לאתויי הי מיניהו יקרי פוק זיל לשוקא וחזי בכמה מזדבני ואי רב יוסף אדהוה בזמנא דתנא קא מהדר מאי נפקא לי' מיני' הא אנן בחשיבותא דאינשי בתר השתא אזלינן ואי רבי יוסף לאו דיקרא בדמי קאמר אלא אחשיבות' דידהו קא מהדר חדא מאי לפי דמים ותו מאי אהדר לי' אביי קפץ עלי' זבינא היינו חשיבותי':
בפירש"י וקא משלם לי' תמרים הזלין מגרוגרת מתנינין וכן פי' בדאביי:
בשר חי כדי לאכול הימנו צלי כדי לאכול בו כרבה ואביי ולפרסאי צלי נמי כדי לאכול הימנו כי היכי דלעשירים בגדי עשירים ולא לרעבתן דבטיל אצל אדם בינוני אבל פרסאי לא בטלי לחולה ולזקן כדי מזונו ולרעבתן כשל כל אדם בינוני:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |