בית נתן/ברכות/מז/א
ולא בידים מזוהות כי הא דרבין ואביי הוו וכו':
א"ר יוחנן אין מכבדין לא בדרכים לא בגשרים ולא בידים מזוהמות אלא בפתח שיש בה מזוזה דאית ביה מזוזה אין דלית ביה מזוזא לא אלא אימא בפתח הראוי למזוזה (ול"ג בכ"י הא דאי' קמן אלא מעתה בהכ"נ ובה"מ דלית ביה מזוזה ה"נ דאין מכבדין):
אין המסובין רשאין לטעום כלום:
ת"ר שנים ממתינין זה לזה בקערה והבוצע הוא פושט ידו וכו':
עסיק ליה לבריה בי רב דניאל בר רב קטינא קדים מתני ליה לבריה אין המסובין רשאין לטעום עד שיטעום המברך ואין הבוצע רשאי לבצוע עד שיכלה אמן מפי העונים א"ל רמי בר חמא לרב חסדא מאי שנא רוב העונין דאכתי לא כליא ברכה מפי העונין מיעוטא נמי לא כליא ברכה מפי העונין א"ל שאני אומר וכו':
יתחטפו חייו קטופה יתקטפו ימיו ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו:
והוי עני וחזי ליה השתא נמי חזי ליה דתנן מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי ואמר רב הונא תנא ב"ש אומרים אין מאכילין את העניים דמאי (הרב עט"ר הרבה להקשות למה בכל דוכתא בעירובין בפ' בכל מערבין לענין עירוב ובשבת בריש פ' מפנין ובסוכה גבי אתרוג ובפסחים גבי מצה אמרינן שם טעמא מיגו דאי בעי וכו' השתא נמי חזי ליה והכא לא אמרי הש"ס מיגו דאי בעי וכו' והשתא נמי חזי ליה וע"ש שנכנס בדוחקים לחלק וכפי גי הכ"י דגם הכא גרסינן ליה נפל בנינו):