בית נתן/ברכות/מב/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
אכל תליסר ריפתא מן תלתא תלתא ולא בריך א"ל רב נחמן עדיין כפין הוא הדר אמר רב נחמן כל שאחרים קובעין סעודה עליו צריך לברך (ועיי' רש"י ד"ה אר"נ עדי כפנא גרסי' וע"ש וגי' הרי"ף והרא"ש הוא כגי' הכ"י[1]):
רב יהודה איעסק ליה לבריה וכו' אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין בריך המוציא לחם מן הארץ אמר להו מאי ציצי דקא שמענא וכו':
הלכה כר' מונא אמר להם אין הלכה איתמר:
התם דקבע עליהן מעיקרא רב פפא איקלע לבי הונא בריה דרב נתן בתר דגמר סעודתיה שדא להו מידי קמיהו ויתיב וקא אכיל א"ל לא סבר לה מר וכו':
מקמייהו שדרו להו ריש גלותא ריסתכא (ובערוך ע' דסתן ג' דסתנא וכן העתיקו ממנו הצמח דוד שרשים ומעריך המערכת) יתיב רבא וקאכיל א"ל ר' זירא לא סבר לה מר סלק וכו':
שמן מעכבו א"ר אסי כי הוינן וכו':
לת"ח ברכה במעשה ידיהם שנא' וכו':
- ↑ ותיבת הדר אינו מדוקדק וצ"ל אלא א"ר נחמן וכמו שהוא ברי"ף ורא"ש ופסקי רי"ד. שוב מצאתי להרא"ה שהיה כן גירסתו בהרי"ף ופירשו. א"ר נחמן עדין כפין הוא פי' כיון שלא בירך אחריהם שלש ברכות גלי אדעתיה שלא לקביעות אכילה אכלו דאכתי כפין הוא. הדר א"ר נחמן כל שאחרים כו' כלומר אע"פ שזה אינו קובע כו' (דק"ס).