בית נתן/ברכות/מא/ב
והאיכה אחריני אלא אימא ארץ שרוב שיעוריה כזתים[1]:
ואידך הני בהדיא מי כתיבי אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (ובעירובין (ד:) הגי' בכ"י כך ותיסברא שיעורן מכתב כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא וכן הגי' שם בסוכה (ה:) וכמו שהעיר הגאון ר"י פיק עה"ג וכן הכריח הרב עט"ר דבוודאי דגם כאן צריך לגרוס אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכתא בעלמא עש"ב.[2] [ו]הרב פתח עינים מחיד"א כתב בזה וז"ל מכאן יש ראיה לדעת הרמב"ם דקרי גם להל"מ מדרבנן כמ"ש הפר"ח י"ד סי' כ"ט דהרי שיעורין הל"מ וקרי להו מדרבנן וכן כתב הרב דברי אמת בקונטריס תשיעי ד' פ"ג עכ"ל ושם מביא הרב לישנא דגמרא דהכא אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ובפ"ק דסוכה ד"ה אמרי דשיעורין הל"מ וכו' ותסברא שיעורין מי כתיבי אלא הלכתא נינהו וקרא אסמכת' בעלמא הרי דכאן אמרו הלכתא וכאן אמרו מדרבנן וכולא חדא מילתא דהלכה למשה מסיני מדרבנן קרינן לה וכו' וע"ש שהביא דברי הרמב"ם פי"ז דמס' כלים וראיתי לזכור לך וכו' וסוגיא זו דפ' כיצד מברכין תניא דמסייע וכו' עש"ב ולפי דבריו דברי הרב עט"ר שהכריח לגרוס ג"כ בכאן כמו בעירובין ובסוכה אינם מוכרחין וק"ל[3]):
תאנים וענבים בתוך הסעודה א"ר הונא מברך לפניהם ואינו מברך לאחריהם וכן אמר רב נחמן מברך לפניהם ואין מברך לאחריהם ורב ששת אמר בין לפניהם בין לאחריהם מברך שאין לך דבר וכו':
ופליגא דר' חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא פת פוטרת וכו':
ולא לאחריהם הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה טעונין ברכה לפניהם ואין טעונין ברכה לאחריהם ואם באין אחר הסעודה טעונין ברכה וכו':
יין נמי חשוב הוא וגורם ברכה לעצמו: