בית נתן/ברכות/ל/א
בהדי צבורא אימתי מצלי (ול"ג היכי נימא יה"ר וכו' שתוליכני וכו' וכן משמע מרש"י דפי' על לישתיף איניש וז"ל אל יתפלל תפלה קצרה בלשון יחיד אלא בלשון רבים שמתוך כך וכו' ואם היה לפניו הגי' היכי נימא וכו' שתוליכנו וכו' לא היה צריך פירוש) אמר ר' יעקב אמר רב חסדא (ול"ג בכ"י משעה שמהלך בדרך וכו' ועיי' בס' שער יוסף דכ"ה אריכות דברים מאימתי ראוי להתפלל תה"ד אם קודם שיצא אי אחר שיצא עש"ב) עד פרסה היכי מצלי לה:
ורב ששת הוו קאזלי באורחא הוה קאי רב חסדא וקא מצלי תפלת הדרך א"ל רב ששת וכו':
בעי למהדר לצלו הביננו מעומד (ותי' והילכתא ל"ג):
ת"ר סומא ושאינו יכול:
עומד בח"ל יכוין כנגד א"י שנא' והתפללו וכו' היה עומד בא"י יכוין את לבו כנגד ירושלם שנא' והתפללו אל העיר הזאת (כמה נכון היה גי' זאת ובנוסחתינו והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת, ופסוק זה אינו מוכרח שידבר במי שעומד בא"י אדרבה פשטות הפסוק נראה שהם בחו"ל כי יצא עמך למלחמה על אויבו בדרך אשר תשלם, ברם פסוק הנז' והתפללו אל העיר הזאת לא נמצא אצלינו לא במלכים ולא בד"ה ואפשר שצ"ל אשר יתפללו אל המקום הזה):
והתפללו אל המקום הזה היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו וכו' (ול"ג היה עומד בבית קה"ק וכו') עומד במזרח הופך פניו למערב:
נמצאו כל ישראל מתפללין למקום אחד א"ר אבין מאי קראה כמגדל וגו' תל שהכל פונין בו:
מגילה וקורא בה ומתפלל וכשיגיע זמן ק"ש וכו' היה יושב בספינה או באסדא קורא ק"ש ומתפלל וחכמים אומרים בין כך ובין כך קורא ק"ש ומתפלל במאי קא מפלגי:
מרימר ומר זוטרא בשבתא דריגלא הוו מכנפי בי עשרה ומצלי ונפקי לפרקא רב אשי בשבתא דריגלא הוה נפיק לפרק כי הוה מטי ק"ש קרי ומצלי בהדי צבורא מיושב וכי הוה אתי לביתיה הדר מצלי א"ל רבנן ונעביד מר כמרימר וכו' ולעביד מר כאבוה דשמואל ולוי לא חזינא וכו':
א"ב יחיד שלא בחבר עיר אמר רב הונא בר חיננא (ול"ג ת"ק סבר פטור ור"י סבר חייב):
דאמר שמואל מימי לא צליתי צלותא דמוספי בנהרדעא: