ריטב"א/ברכות/ל/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
היכי מצלי רב חסדא אמר מעומד. דכיון שהיא קצרה אינו עכוב גדול ורב ששת אמר אף מהלך אמר ליה רב ששת לשמעיה מאי קא עביד רב חסדא. דרב ששת סגי נהור היה. אמר ליה אוקמן לדידי נמי מהיות טוב אל תקרי רע:
וכי מטא לביתיה בעי מהדר צלויי. פירוש ואפי' עבר זמנה יש לו להתפלל. כדין טעה ולא התפלל שחרית או מנחה שמשלים בתפלה הסמוכה לה:
הביננו מעומד. פי' דכיון דיוצא בה ידי י"ח ברכות והיא קצרה ואינו מתעכב כל כך דין הוא שיתפלל מעומד מה שאין כן בתפלה קצרה שאינו יוצא בה ידי חובתו דהא אי הדר לביתיה בעי צלויי. נמצא שעלה בידינו ארבעה דיני תפלה. האחת היא תפלה שבעיר שהיא י"ח ברכות שלימות ומעומד ובמתא אינו יוצא י"ח באלו האחרות. שנית תפלת הביננו שהיא לדרך ונפיק בה ידי שמנה עשרה ברכות והיא מעומד. ג' תפלה קצרה שהיא בדרך במקום סכנה מפני שאין דעתו מיושבת עליו ותקנוה לו כדי שלא ילך בלא תפלה אע"פ שאינו יוצא בה והיא אפילו במהלך. ד' תפלת הדרך שהוא צריך לאומרה בכל דרך שילך והיא מעומד:
מתני' היה רוכב על החמור ירד וכו'. מפני שנראה גסות הרוח כשמתפלל רכוב. או באסדא. פירושו הוא רפסודו' האמור בדברי הימים והוא שקושרין קורות זו עם זו והולכין עליהם בים כמו בספינה:
אמר רבא הלכה כרבי. פי' ואינו צריך אפי' לעכב הבהמה אם השיירא הולכת דתפלה אפי' במהלך הוא עצמו על רגליו יכול להתפלל כדאיתא לקמן גבי רב ושמואל:
נמצא עומד במזרח. פי' שעומד במזרחה של ארץ ישראל שהוא מזרחו של עולם נמצא שאחוריו לארץ ישראל מה יעשה מחזיר את פניו למערב העולם שהוא מערב ארץ ישראל נמי ונמצאו פניו כנגד ארץ ישראל וכן מי שעומד בדרום ארץ ישראל שהוא דרום העולם מחזיר את פניו לצפון העולם כנגד ארץ ישראל וכן כולם נמצאו כל ישראל מכוונים את לבם כנגד מקום אחד שהוא ארץ ישראל שבה ירושלים ובית המקדש. תל שהכל פונים לו והיינו בית ק"ק:
במאי קמיפלגי מר סבר תפלה מעומד עדיף. פי' שמתפלל בבקר בביתו. ועדיף משיתפלל בדרך במהלך אע"פ שסומך גאולה לתפלה, ומר סבר מסמך גאולה לתפלה עדיף אע"פ שמתפלל במהלך, ונקטינן מינה דכ"ע דתפלה בדרך במהלך הוא בין ברכוב בין במהלך ברגליו:
מרימר ומר זוטרא בשבתא דרגלא וכו'. פירוש שהיו מתפללין לאלתר לאחר שעלה עמוד השחר מפני שהיו דרשנים והיו צריכין לעיין בעוד שהצבור מתפללין וללחוש וללמד לתורגמן כדי שיהיה בקי ולפיכך לא היה להם פנאי להתפלל עמהם ומכנפי בי עשרה ומצלו בלא סמיכת גאולה לתפלה וכשמגיע זמן ק"ש היו קורין בעוד שהתורגמן משמיע לרבים:
רב אשי מצלי בהדי צבורא מיושב. פי' היה קורא ק"ש בזמנה כשהוא עם הצבור ומתפלל י"ח וכל זה היה עושה בעוד שהתורגמן משמיע לרבים וסומך גאולה לתפלה. ולא היה מתפלל כשהוא עם הצבור מעומד כדי שלא יכירו העם שהוא מתפלל ואין דעתו על התורגמן ולא היו סומכין על התורגמן ולפיכך מתפלל מיושב שהיו העם סבורים שדעתו על התורגמן ושומעין לו. ולכי הדר לביתיה מצלי מעומד, פי' חוזר ומתפלל ביחיד י"ח לצאת ידי תפלה מעומד, אמרי ליה רבנן נעביד מר כמרימר ומר זוטרא כלומר אמאי מצלי מר ביחיד ליכניף עשרה וליצלי ברבים, טריחא לי מלתא לכנוף עשרה ולעכבם כל כך אחר הדרשה. וליעביד מר כאבוה דשמואל ולוי דמקדמו ומצלו בביתם י"ח ברכות מעומד מכיון שעלה עמוד השחר ובתר הכי כשהגיע זמן ק"ש קרו, לא חזינא להו לרבנן קשישאי דעבדי הכי. פירוש בעידן פרקא דלא דמי לדאבוה דשמואל ולוי דהתם הוא כדנפקו לאורחא דטרידי וליכא שהותא כלל באורחא לצלויי מעומד אבל הכא כיון דאפשר לסמוך גאולה לתפלה ולהתפלל מיושב ואח"כ כשחוזר לבית לצאת ידי תפלה מעומד הכי עדיף:
מתני' רבי אלעזר בן עזריה אומר אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר. פירוש בצבור דס"ל דכיון שאין בה אלא שבח שאין בה תחנונים כמו בי"ח וגם אין אנו מתפללין אותה כנגד תפלת תחנונים של חול כמו שאנו מתפללים יוצר או מנחה כנגד אותן של חול די כשהצבור בלבד יתפללו אותה:
גמ' ר' יהודה היינו ת"ק. פי' דמתוך דברי שניהם משמע דעיקר חיובא על הצבור ומשני איכא בינייהו יחיד שלא בחבר עיר, פירוש דלת"ק יחיד לעולם אין מתפלל תפלת מוסף דלא נתקנה אלא בצבור ולרבי יהודה בשם ר"א ב"ע כל היכא שאין שם צבור היחיד חייב:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |