בית נתן/ברכות/כט/ב
הא דאדכר בתר שומע תפלה ואי אדכר מבתר שומע תפלה חוזר לראש א"ר תנחום אריב"ל טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה בהודאה חוזר לעבודה בשים שלום חוזר לעבודה ואם סיים חוזר לראש אמר רב פפא בריה דר"א בר אדא הא דאמרת ואם סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שאין רגיל הוא לומר תחנונים אחר תפלתו אבל רגיל הוא לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה איכא דאמרי אמר רב פפא בריה דרב אחא בר אדא האי דאמרת אם סיים חוזר לראש לא אמרן אלא שעקר את רגליו אבל לא עקר את רגליו חוזר לעבודה אמרו ליה מנא הא לך אמר להו מאבא מרי שמיע לי ואבא מרי מרב אמר רב נחמן בר יצחק הא דאמרת שעקר את רגליו לא אמרן אלא שאין רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אע"פ שעקר את רגליו חוזר לעבודה מכלל דכי לא עקר את רגליו אעפ"י שאינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לעבודה, איכא דאמרי אמר רב נחמן בר יצחק האי דאמרת כי לא עקר את רגליו חוזר לעבודה לא (אמרו) [אמרן] אלא שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אבל אינו רגיל לומר תחנונים אחר תפלתו אעפ"י שלא עקר את רגליו חוזר לראש מכלל דכי עקר את רגליו אעפ"י שרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו חוזר לראש (ע"כ גי' הכ"י ומחמת רוב השינוים העתקתי כל הלשון) (בנוסחתי' טעה ולא הזכיר של ר"ח בעבודה חוזר לעבודה ועיין בצל"ח ובס' מעון הברכות שהאריכו בזה ובצל"ח הקשה דהך חוזר לעבודה הראשון דנקט במה מיירי והיכן נזכר דהרי אח"ך קאמר נזכר בהודאה וא"כ מיירי כאן שנזכר קודם שהתחיל מודים א"כ איך שייך כאן לשון חוזר ולהיכן הוא חוזר והרי מבואר בש"ע סי' קי"ד ס"ו וז"ל בד"א שמחזירין אותו וכו' בסיים כל הברכה והתחיל ברכה שלאחריה אבל אם נזכר קודם שסיים הברכה יאמר במקום שנזכר ואפילו אם סיים הברכה ונזכר קודם שהתחיל אתה קדוש (א"ל) [א"צ] לחזור אלא אומר משיב הרוח וכו' בלא חתימה וכ"פ בסי' תכ"ב סעי' א' לענין יעלה ויבא דהא דמחזרין אותו היא דוקא בשהתחיל מודים אבל אם לא התחיל מודים אומרו במקום שנזכר יע"ש וא"כ קשה כאן הבבא ראשונה שאמר חוזר לעבודה כיון שמיירי קודם שהתחיל הודאה איך שייך חוזר שהרי אינו חוזר למפרע כלל אלא אומרו במקום שנזכר ורבינו יונה הוכיח מכאן שאפילו לא התחיל ברכה אחרת צריך לחזור אבל דעת הש"ע קשה? וע"ש מה שתירץ ובס' מעון [ה]ברכות אומר שדבריו רחוקים וגם הוא האריך בזה עש"ב ולפי גי' הכ"י נכון מאד סברת הש"ע שהרי הגי' כך ולא הזכיר של ר"ח בעבודה, בהודאה חוזר לעבודה ור"ל אם נזכר בהודאה אחר שכבר התחיל מודים אזי חוזר לעבודה אבל אם נזכר קודם הודאה אומרה שם במקום שנזכר ולא שייך בזה חזרה וכמו שהקשה הצל"ח ואין לזוז מפסק הש"ע וכמש"כ ג"כ הרב מעון הברכות גם לפי דרכו כש"כ לפי גי' הכ"י וכאמור, ובשאר השינוים שבגי' כ"י עיי' בה"ג שגי' קרוב לגי' הכ"י בפרט בסוף הגי' איכא דאמרי וכו' מכלל וכו' ע"ש גרסתו):
יכילנא לחדותי ואי מחדתנא מיטרידנא אביי בר אבין ורב חיננא בר אבין דאמרי תרווייהו כל שאין מתפלל עם דמדומי חמה אמר ר' זירא מאי קראה וכו' לייט[י] עלה במערבא אמאן דמצלי עם דמדומי חמה מ"ט שמא יטרף לו החמה:
מר עוקבא פרשת עוברי דרכים ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שישראל עוברים על תורתך יהיו צרכיהם לפניך איכא דאמרי אמר רב חסדא אמר מר עוקבא אפילו בשעה שישראל עוברים לפניך על דברי תורה ואתה מלא עליהם עברה כאשה עוברה יהיו צרכיהם לפניך:
ר' יוסי אומר שומע תפלה עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י שומע תפלה ראב"צ אומר וכו'[:]
(ראב"צ אומר שמע צעקת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם. ראיתי להעתיק פה מש"כ בזה בס' מלאכת שלמה ממהר"ש עדני ז"ל כ"י פי' על המשניות וז"ל ר' יהושע וכו' ובגמ' גרסי' ר"י אומר שתפלת קצרה היא שמע שועת וכו' ונראה דתרי תנאי אליבא דר' יהושע ולפי מה שמצאתי בגמרא כ"י בברייתא מזכיר ר' יוסי קודם ר' יהושע וז"ל ר' יוסי אומר שמע תפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתם בא"י ש"ת, בהא ניחא קצת דא"ל דר"י לדברי ר' יוסי קאמר לדידי תפלה קצרה היינו הושע וכו' אלא לדידך דאמרת ת"ק שמע וכו' אודי לי מיהת דלימא שמע שועת מטעם דפירש"י ושועה יותר מתפלה אלא דקצת קשה דהא ר' יהושע קדים טובא לר' יוסי דר' יהושע חבירו של ר' אליעזר ור' אליעזר רב דר"ע ור"ע רביה דר' יוסי עכ"ל ועיי' בס' כנה"ג בכללי הגמרא אשר לו) (ויהיו צרכיהם לפניך):
אחד ואחד פרנסתו ולכל גויה וכו':
לר"י אחוה דר"ס חסידא לא תרוי ולא תחטא לא תרתח ולא תחטא:
א"ר יעקב בר רב יצחק זו תפלת הדרך:
תפלת הדרך מאי תפלת הדרך יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתוליכני לשלום ותצילני מכף כל אויב ואורב בדרך ותנני לחן לחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי בא"י שומע תפלה אמר אביי ונישתתיף איניש בהדי צבורא: