בית מאיר/יורה דעה/שעה

בית מאיר ‏ יורה דעה שעה

סעיף ד' מונים לו וכו'. נ"ב עיין ב"י כתב כיון שלא פינהו תוך שבעה. נשמע מיני' הא אילו נפתח העיר מן המצור תוך שבעה וקברוהו בבה"ק חייבים למנות מחדש מקבורה שני': סעיף ו' בט"ז סק"ב מעשה וכו' נ"ב לענ"ד זה גוף המעשה שבב"י. ויהי' איך שיהי' עכ"פ לפסק הש"ע סעיף ז' חייבים להתאבל ביום המציאה. וא"י א"כ למה העתיק מעשה זה. וביותר לפ"ר קשה לי הא נהר רינוס מים שאין להם סוף הוא והוא דלא כפסק הריף ועיטור והש"ך כתב סק"ז ורב שרירא שהביא הטור וכו' וכן כתב הרב בא"ע סי' י"ז ס"ה דאשתו אסורה וכו' וע"ש בב"י דמשמע דאך הטעם דשמא תנשא אשתו וא"כ במי שאין לו אשה ראוי להתאבל עליו אפי' במים שאין להם סוף וא"כ לא הוצרך להוציא דברי רב שרירא מהלכה אלא דאיירי במי שאין לו אשה ואולם זה גופא קשה על הרי"ף שלא הוצרך לידחק בהברייתא דאבל רבתי אלא דאיירי באין לו אשה. אבל לענ"ד משמעות הרי"ף דכל שהענין באופן שאילו הי' לו אשה לא היתה נתרת שוב לא מסתבר לנהוג אבילות נמי מפני הספק דשמא חי הוא. וזה צ"ע כי לא משמע הכי מהפוסקים שבא"ע וגם גוף הלשון שבהעיטור שבב"י מסתבר דלא נהיגה משמע דאך על האשה קאי וצ"ע: סעיף ז אלא הבנות וכו' בשעה שנמצא מתאבלים. נ"ב וגם קורעים אבל וכו' אין צריכים להתאבל נ"ב ולא לקרוע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף