בית מאיר/יורה דעה/רלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רלה

סעיף א' בש"ך סק"א. מביא תשובת ר"ה גאון בשם תשו' הרשב"א וכתב דבמרדכי מביא בשמו מהיפוך להיפוך. והוא תימה וכי חד מנייהו שקורי משקר ולענ"ד אין סתירה ומה שהשיב בתשובת רשב"א השיב לנשאלים הנוהגים בתקנת רגמ"ה בחרם שלא לגרש בע"כ וכבר מסיק הש"ך בסי' ר"ח סעיף ד' דעיקר שהיה חרם הוי דאורייתא וכן מבואר סי' רכ"ח סעיף ל"ג יע"ש מה שכתבתי. ולהכי השיב דלא חלה כי בע"כ הוי נשבע לעבור על חרם רגמ"ה שהוא דאורייתא שלא חלה ואם מדעתה הוי שבועת שוא כמו בסי' רל"ו סעיף ב' בהג"ה. ואף לדעת הריב"ש שם אם היא אינה חפיצה הרי הוא פטור משבועתו. ומסתמא על אופן כזה שהיא אינה חפיצה בהגירושין היתה תשובתו ומכ"ש אם לשון השבועה הי' המובן ממנה לגרשה אפילו שלא מרצונה דודאי הוא לעבור על החרם רגמ"ה ועיקרה שבועת שוא היא ולא בטוי. וע"ש בגוף הריב"ש. ושבמרדכי השיב לנשאלים שאינם נוהגים ולא קבלו עלייהו חרם רגמ"ה והראי' שלא שאלו אם השבועה חלה או לא אלא אם יש לה התרה והשיב לדרכם ולשיטתו שאין לה התרה. וא"כ אין מן הרמב"ם שמביא הש"ך שום ראי' כי בהרמב"ם מעולם לא נזכר חרם הנ"ל. וכן מכל המקומות שמביא אין שום סתירה עיין ותשכח בקל: בש"ך סק"ג ומשמע וכו'. נ"ב דברים אלו אינם שייכים להכא כלל אלא להיכא דנדרה איהי וקיים לה איהו: ש"ע סעיף ב' עיין ט"ז סק"ב וגם סק"ו. ור"ל דסובר כיון שיש תקנה בחדש א' ע"י פרנס חל הנדר על חודש. ולא שייך להקשות כיון דמשועבד לה וכו' אלא קושי' הגמרא היתה על יתר מכן יוציא דלמה יוציא הא מחודש ואילך לא חל כיון דמשועבד לה. והב"ש סי' ע"ד כתב על הט"ז ולא דק דהא תוס' כתבו זאת למקשן דהקשה וכו'. ובאמת הב"ש לא דק בדברי הט"ז שאי מש"ה ל"ק עליו מידי. אמנם באמת גם הט"ז לא דק שודאי מוכח מן הגמרא שאף בהשעורים שנתנו החכמים שצריכה לעמוד גבי' אף בתר הנדר כגון בהנאתו דשלשים יום ע"י פרנס ובנדר דתשמיש שבת אחת מ"מ שייך להקשות וכיון דמשועבד וכו' אף רגע אחד לא חל דאל"כ לא מקשה בנדרים דף ט"ו על קונם שאני משמשך הרי זה בלא יחל והא משועבד לה דדילמא קאי על שבת אחד שבזה עדיין אינו משועבד לה. א"ו דזה אינו וכל שמשועבד לה אף רגע אחת אינו חל ואפי' פירש על שבת אחת נמי לא וה"ה בנדרה מהנאה. וזה ברור כשמש: סעיף ג בט"ז סק"ח והרמב"ם וכו'. נ"ב כבר השיגו הב"ש סי' ע"ד דא"כ למה יתן לה הכתובה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף