בית מאיר/יורה דעה/קעד

בית מאיר ‏ יורה דעה קעד

סעיף א' בש"ך ס"ק א' ולדעת האומרים דמשכנתא בלא נכייתא הוי א"ר ה"ה הכא. כלל זה ל"ד שהרי הרמב"ם החליט דבשדה משכנתא בלא נכייתא אינו אלא א"ר ובדין זה כתב דהוי ר"ק וע"כ טעמו כדביאר בעצמו פ"ו מה' מלוה הלכה ז' וכתב וכן אינו דומה למי שמכר באסמכתא שהמוכר באסמכתא לא גמר והקנהו והממשכן גמר והקנהו גוף זה לפירותיו ולענ"ד דבריו אלו עם דברי הרז"ה שבב"י ח"מ סי' ר"ז כתב והר"ז פי' דבזביני עבד עובדא אבל לא במשכנתא דמשכנתא לרבינא לאו ר"ק הוא דמשכנתא מכר ליומי' הוא אבל זבינא כיון שהוא מתבטל לאו מכר הוא אלא הלוואה. ואף שדברי הר"ז אך אמורים אעובדא דרבינא דאפשר דבטעות הי' המכר שהמוכר סבר שנמכר ובאמת נתבטל אבל בכגון זה שאמר לכשיהי' לי וכו' דידע המוכר שבכ"ז בידו לסלקו ולפ"ר ממש למשכנתא באתרא דמסלקו דמי ואף עדיף מיני' בחד צד שהלוקח דהיינו המלוה אינו יכול לנגוש על המעות משא"כ במשכנתא באתרא דמסלקו אף המלוה יוכל לתבוע מעותיו עכ"ז הרמב"ם פוסק בזה דר"ק הוי אף בשדה ובמשכנתא פסק דא"ר הוא. ובע"כ לומר נמי בדינא דס"ס קס"ד להרמב"ם דמשמעותו דאפילו הפירות בתוך ג' שנים נמי מחויב ליהדר אף בשדה אף דשם הלואה גמורה הוי בתוך הג' שנים מ"מ כיון דעיקרו אדעתא דמכירה הוריד המלוה לתוכה דין זבינא דאסמכתא גזר עליה ולא דין משכנתא. ומזה ק"ק על הב"י ח"מ הנ"ל מאין ראה להחליט דעת הרז"ה לדעת הרא"ש דבפירות דתוך ג' לא מפקינן מיני' כיון דבהטעם ממש בחדא שיטה הוא עם הרמב"ם. והאמת לולא דמסתפינא מכבוד הב"י הי' נלענ"ד דאף דעת הרמב"ם אינו לאפוקי הפירות דתוך ג' כי אין זה מבואר היטב בלשונו. ואפשר דלהכי הגיה הרמ"א בסי' קס"ד ולא הכא. ודוק כי עדיין צ"ע:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף