ט"ז/יורה דעה/קעד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) רבית קצוצה כו'. כאן משמע דקי"ל צד אחד ברבית הוה רבית קצוצה דהא כאן הוה רק צד אחד ברבית דהא אפשר שלא יבא לידי רבית ובסי' ק"ע כתבתי שבזה חולק הטור עם הר"י קרקוז"א ועי' בח"מ סימן ר"ז אימתי מהני תנאי זה דיחזיר השדה וחילוק שאמרו בין לוקח למוכר:
(ב) חברים בטוב תתפשרו. קודם שנגמר המקח אומר כן וס"ד דהכי אמר להו אתם חברים תתרצו ביניכם אבל אני איני קונה ע"מ קמ"ל דלא סמכא דעתי' ולא מכר אלא על דעת כן וכ"ש אם שתק שליח ולא אמר כן דלא מכר אלא ע"מ כן שהרי התנה כן בפירוש כ"כ ב"י בשם תלמידי רשב"א:
(ג) ומוציאים ממנו פירות שאכל. בטור כתב ופירות שאכל א"ר ואינה יוצאה בדיינין עכ"ל והקשה ב"י דהא בהדיא מסקי' בגמרא בדין זה דרבינא עבד עובדא וחשיב ואפיק פירי דלא כרבה בר רב הונא כו' אלמא דרבית קצוצה הוה וכן כתב הרי"ף והרמב"ם וגם הרא"ש כתב שרבינא הוציא הפירות מחמת שהיתה מחילה בטעות שאכל הפירות בטעות שהיה סבור שמכירה גמורה היא אבל לא מטעם רבית דא"ר היא ותירץ דגם הטור נתכוין כאן שמצד רבית אין מוציאין אבל מצד מחילה בטעות מוציאין ורבים הקשו א"כ היה לו לטור לכתוב דבר זה ואין זה קושיא דהא כבר כתב הטור בסי' קס"ד דכל שאכל מחמת מחילה בטעות מפקינן מיניה וכאן לא בא אלא להודיע שאין כאן איסור מצד רבית ונ"מ היכא דלא שייכא מחילה בטעות כגון שהוא בענין שידע כבר שאין כאן מכירה ואעפ"כ הניחו לאכול דה"א דחייב לשלם מצד רבית קצוצה קמ"ל דלא הוה אלא אבק רבית וכנ"ל נכון ומו"ח ז"ל כ' דהטור חולק על הרא"ש ופסק דלא כרבינא אלא כאינך אמוראי בגמרא דס"ל אבק רבית הוא והוא תמוה מאד דהיאך יחלוק הטור על הרי"ף ורמב"ם ורא"ש ולא יביא לכל הפחות דעתם. ותו דבקיצור פסקי הרא"ש פ' א"נ פסק בהדיא דא"ר הוא ש"מ דגם להרא"ש הוה דינא הכי אלא כדברי ב"י עיקר וכמ"ש כאן להלכה דבאמת מוציאין מטעם מחילה בטעות דרוב הפוסקים ס"ל כן כמ"ש ב"י:
(ד) א"א ללוקח לאכול פירות. פי' משעה שנולד הספק ומ"ש אפי' בתנאי נראה דה"ק אפי' אם אומר אנכה לו אח"כ מן החשבון שזה מהני לעיל בסעיף ה' הכא לא מהני כיון דמסיים עד שידע דליקום זבינא משמע כל שלא ברור דליקום זבינא לא מהני שום תנאי דאל"כ לימא עד שיאמר אנכה לו מחשבון וא"ל מ"ש מהך דבסעיף ה' דמהני תנאי דאנכה לו מחשבון לא קשה מידי דמריה דהאי סעיף הוא נימוקי יוסף בשם הרשב"א ואיהו ס"ל גם לעיל דלא מהני תנאי דאנכה לו דהא כתב שם במתניתין דמכר לו את השדה כו' מדאמרינן בגמרא משלשין הפירות ולא אמרו שיאכלו שניהם וע"מ להחזיר אח"כ ש"מ דע"מ להחזיר אסור דאל"כ לא היה לו לומר משלשין דכל מקום דאמרי' משלשין דוקא ולית ליה תקנתא אלא בהכי לפיכך בדזבין ולא אצטריך ליה זוזי לא אפשר ללוקח [למיכל] פירות כו' עכ"ל ואי הוה ס"ל בהך דבסעיף ה' דמהני תקנתא דאנכה לו בחשבון אכתי תקשה לך למה אמרו משלשין דוקא אלא ודאי דס"ל דגם זה הוה בכלל רבית ע"מ להחזיר ולא ס"ל כי הך דסעיף ה' שהוא דעת הטור ותימא על הב"י שלא הרגיש בפלוגתא זו שהרי כ' על דברי הטור שהם מוסכמים עם דברי נימוקי יוסף בשם הרשב"א וכבר הוכחנו דאינו כן ולענין דינא ודאי הם שוים הך דינא דבסעיף זה עם סעיף ה' ואי מהני שם תנאי דאנכה לו ה"נ כאן וכן להיפך דהא בנימוקי יוסף שם השוה אותם להדדי אלא דלהרשב"א בשניהם לא מהני שום תנאי ולהטור מהני בשניהם תנאי דאנכה. ובלבוש כתוב וז"ל מיהו נ"ל דאי אכיל ליה נמי אדעתא דמנכה לו מדמי כי הדרי זבינא שמותר שאין זה דומה למה שאמרנו סעיף ד' דהכא ספיקא דרבית היא עכ"ל ושגגה יש בדבריו למה כתב שאין זה דומה לסעיף ד' דהיינו מ"ש כאן בסעיף ה' דהא באמת גם שם מהני תנאי ואפשר שט"ס יש בדבריו וכן צריך להיות שאפי' אכל אדעתא דישלם לו שאסור בסעיף ד' כו' וזה ודאי אינו לכ"ע ולענין הלכה כיון דרבית על מנת להחזיר הוא מילתא דרבנן יש להקל גם כאן ומהני בשניהם תנאי דאנכה ולא תנאי דאשלם לו כנ"ל:
(ה) מותר ובדרך זה כו'. הטעם כיון שלא היתה כאן שום הלואה מעולם וגם לא דמי למוכר שדה לחבירו ואומר כשיהיה לי מעות תחזיר לי דאסור דהתם בטלה המכירה למפרע משא"כ כאן דלא בטל שם שכירות על אותן ימים שדר בהם בתורת שכירות דכל שנה הוא שכירות בפני עצמה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |