בית מאיר/יורה דעה/קמו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


בית מאירTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קמו

סעיף א' וכ"ש של ישראל שאין לה ביטול עולמית משמע דוקא של ישראל שהע"ג גופא היא של ישראל או שזכה בה לקנותה. ועיין ע"ז דף מ"ז ע"ב מבואר ברש"י ותוס' דה"ה ע"ג של עובד כוכבים שעבדה ישראל נמי אינה בטילה דז"ל רש"י ד"ה נוטל מה שחידש בסופו ואם השתחוה לה ישראל אסורה עולמית. וכן כתבו שם התוס' ד"ה אבניו בלשון זה או של עו"ג והשתחוה לו ישראל. וכן נראה מפרש"י דף נ"ג ע"ב ד"ה שליחותי' עבדי שכתב הלכך היא ע"ג של ישראל ואינה בטילה עולמית ור"ל דמפני שבשליחותייהו עבדי הרי הוא כאילו הישראל גופייהו עבדי להם ואינה בטילה עולמית. ואין צורך עתה לבא דא"י מוחזקת היא ולהכי הוא דהוי ע"ג של ישראל אשר עפ"ז ראיתי קושי' בספר דמה נסתפק משה רבינו גבי בנות צלפחד אם א"י מוחזקת אם לאו הי' לו לפשוט מזה. ולהנ"ל מעיקרא לק"מ. וכן משמעות התוס' שם בד"ה אם עתידין לחזור שכתבו בלשון זה אלא מפני שעבדום לדעת ישראל כדמסיק לא הי' להם ביטול. וכן כתבו יבמות ק"ד ד"ה סנדל א"נ בעבודת כוכבים של עו"ג וכו' והתימה שהפוסקים כולם לא ביארו הכי. אמנם מן הסוגי' דף נ"ב ע"ב משמע לענ"ד כדעת הפוסקים דאיתא עו"ג של ישראל ועובד כוכבים בשותפות לחלקו של עו"ג מועיל ביטול העו"ג ולא לחלקו של ישראל. ולשיטת רש"י ותוס' הנ"ל קשה הא ע"כ איירי שהשתחוה לה הישראל דאל"ה הא ע"ג של ישראל אינה נאסרה עד שתיעבד. [והא דישראל שזכה בע"ג דעובד כוכבים אין לה ביטול היינו מדרבנן כמבואר בב"י ולא שייך בזה הפלוגתא דישראל אדעתי' כו'. ועיין בספר בשמים ראש סי' ש"פ] וא"כ הא הישראל השתחוה לע"ג כולה וא"כ אף חלקו של עו"ג לא יהי' לה ביטול אלא משמע כסתימת הפוסקים (ואולי יש לדחוק לדעת רש"י ותוס' דאיירי באופן דרב יהודה אמר רב ישראל שזקף לבינה להשתחות ובא עו"ג והשתחוה לה ה"נ שעשאה בשותפות להשתחות ובא עו"ג והשתחוה לה ונאסר אף חלק ישראל בהשתחוואה דעובד כוכבים והישראל לא עבדה מעולם. ומ"מ שייך הטעם שבדף נ"ב ישראל אדעתי' דנפשי' פלח כיון שהעו"ג בשליחותי' פלח) וצ"ע. ואגב דע הנאמר שם בסוגי' הנ"ל ואי משום הנך דמעיקרא בביטולא סגי אין להקשות הא אם ירושה היא מאבותינו הארץ וכל המחובר בה א"כ אף הנך דמעיקרא שהיו דידהו ונאסרו כשזכו בם אבותינו הא נעשו ע"ג דישראל. [ולהנ"ל דזה אינו אלא דרבנן בל"ז לק"מ] דזה אינו דודאי איסורא לא ניחא לאבותינו דליקנו וכיון דהם לא רצו לקנותם שוב אף דישראל פלחו לעגל מ"מ לא נעשו אלו שלהם דאיך ירשו מה שהאבות לא רצו לקנות וק"ל:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף