בית מאיר/יורה דעה/קמה
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
סעיף א' והמעיינות של רבים. עיין ט"ז סק"ג וש"ך סק"ב וכנראה ברור הוא לשעה זו נעלם מהש"ך הסוגי' שבמ"ז דפריך ות"ל דמחוברים נינהו. והברור דקושי' זו לאו על דר"ש בן יהוצדק די"ל דמשמעינן דשל הרבים אף לגבוה שרי אלא הקושי' על ר"י דהשיג על ר"ל מטעם דשל הרבים דאינו אלא משמי' דר"ש ות"ל דמחוברים נינהו דהלכה פשוטה דרבים נינהו. ומשני משום דהוי תלושים והיו נאסרים אף להדיוט להכי הוכרח לומר דרבים נינהו דמותרים אפילו בתלושים להדיוט ודלא כש"ך שכתב דתלושים אפילו של רבים נאסרים וכמעט אין לעמוד על דבריו ובהנקה"כ כיון שראה בהט"ז הסוגי' הנ"ל במח"כ עשה סניגרון לדבריו וכל דבריו תמוהים ומופלאים מ"ש חדא דמאי פריך פרק ר' ישמעאל וכו' ביארתי לעיל דעיקר הקושי' על ר"י וביותר מה שמסיים דתי' זה נראה לו ברור ע"פ הקדמה דהטעם דמים של רבים אין נאסרים הוא מפני שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו עיין סעיף ה' דעו"ג אוסר דבר שאינו שלו. ובגמרא פרק ר"י איתא דסגדו עו"ג ושתו ישראל וע"ז אמר ר"י אף של רבים אין נאסרים. הכלל דהעיקר כהט"ז:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |