ביאור הגר"א/יורה דעה/קמה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) כל שאין כו'. מתני' מ"ה א' העובדי כוכבים כו' ומפני מה כו' ובגמ' שם מ"ו א' מ"ט דמ"ד כו' וכמש"ו ואפי' אבני כו' והוא דעת הרמב"ם והטור [והר"ן והראב"ד והרמ"ה חולקין דבשל תורה להחמיר. ות"ח וש"ך כתבו דטעמו של הרמב"ם משום דבירושלמי אתמר להדיא דחזקיה שרי וקי"ל כחזקיה וכן בגמ' שם נ"ט א' דחיק מאר ל"צ דטפחינהו בידיה ושינוייא הוא]:
(ב) של רבים. רמב"ם וטור והוא תמוה מאד דאף של יחיד מותר מטעם זה שאין תפיסת יד אדם בו כמש"ש נ"ט א' ואין אסור ביחיד אלא דטפחינהו בידיה ולמאן דאסור בתלשינהו גלא ושם מ"ז א' איבעיא להו אם אסור לגבוה בשל יחיד ויותר תמוה דתלי של רבים באין בו תפיסה דשל רבים אפילו תלושין מותרין כמש"ש נ"ט א' וכ"כ לבוש דלא כש"ך ודברי הש"ך תמוהין הן למאד דשם מ"ז א' בשל יחיד מיירי כמש"ש ל"צ דקא כו' ולס"ד אכתי לא חילק בין רבים ליחיד וכן מ"ש הש"ך דתלושין אסורין דלמיא קא סגיד קשה להולמו (וגם מ"ש בנקודות הכסף דחוק מאד):
(ג) ומ"מ כו'. כרב אשי שם דשמואל אתי כרבנן:
(ד) דבר כו'. מתני' וגמ' שם מ"ה א':
(ה) משמשי כו'. שם נ"א נ"ב דתניא אבד כו' בכלים כו' אמר מר כו' אם אינו ענין כו' ועתוס' שם ד"ה תנהו כו' וז"ש אבל תקרובת כו' וכמ"ש בחולין מ' א' ל"ק הא דאמר להר כו' וכפירש"י בעבודת כוכבים מ"ה א' ד"ה ומה שעליהם כו' וכן הסכים ר"י בתוס' שם ד"ה אלקיהם כו' ודלא כפיר"ת ולשון אחר של רש"י שהביא תוס' שם וט"ס ברש"י שלפנינו בא"ד הנ"ל שהרים וגבעות כו' עד מיהא הוי ושייך ללשון אחר של רש"י וצ"ל גזירת הכתוב היא דתלוש שעליהם כו' וכ"ד תוס' בחולין מ' א' בד"ה הא כו' אלא שמשמע מדבריהם דאף משמשין מותרין שכ' שם ומה שתקרובת הר מותר כו':
(ו) שיהא הבית כו'. עתוס' שם ד"ה בית כו':
(ז) ודוקא כו'. רש"י שם ד"ה הכניס כו' וכמש"ש נ"ג ב' בימוסאות כו' בימוס שנפגם כו':
(ח) ובישראל כו'. רש"י שם במתני' מ"ז ב' ונראה מ"ש בישראל היינו שישראל הוציאה אבל אם הוא של ישראל עסי' קמ"ו שנסתפק הרמב"ן במשמשין (וע"ש בסי' קמ"ו ס"ק ב' שכתב ואף שהרמב"ן כו'. אבל לשון הרב שכתב בפשיטות כדלעיל סי' קל"ט. ע"כ צ"ל כנ"ל):
(ט) שחצבה. וה"ה זקפה טור וכמ"ש תוס' שם ד"ה אבן ובב"י כתב אלא שאח"כ כ' בתוס' ונ"ל דל"ד כו' ולכן השמיטו בש"ע ודבריו תמוהין הרבה דתוס' לא כתבו כן אלא לר"י אבל לדידן דקי"ל כר"ע אסורה מיד וכמש"ש מ"ו א' ולמאן אי למ"ד ע"ז כו' וכ"כ תוס' שם בד"ה הנ"ל ומיהו לפי כו' וערש"י שם ד"ה אע"פ שלא השתחוה כו' וכמ"ש בס"ג בית שבנאו כו' ועש"ך שם:
(י) לעבדה. רש"י ותוס' וכנ"ל:
(יא) אפילו כו'. גמ' שם:
(יב) ובעבודת כוכבים כו'. צ"ל משם רק משהו וכ"ה בר"ן שם וכ"כ רש"י שם בד"ה ה"ז אסורה כו' ולחסר ממנו מעט וכ' הר"ן וכמ"ש במתני' מ"מ ב' כיצד כו' אפילו כו':
(יג) נטלה מתחתיו. כגי' הטור שם נטלה וי"ג ובטלה ועתוס' שם ד"ה ה"ג העמיד כו' וכ"ה גי' ש"פ ואין נ"מ לדינא:
(יד) לבהמה שלו. עתוס' מ"ו א' ד"ה בהמה כו' וכן אמרינן ברפ"ו דתמורה וזה וזה כו' וע"כ בשלו דשל חבירו אף לגבוה מותר כמ"ש בעבודת כוכבים נ"ד א' תנא נעבד כו' ולגבוה מיירי כמ"ש רש"י שם מדפריך ורמינהי כו':
(טו) עשה כו' אפילו כו'. מימרא דעולא ור"ה ואף ר"נ ור"י ל"פ אלא בשל חבירו וכמש"ו ודוקא כו' וע"ל סי' ד' מש"ש:
(טז) תקרובת ב"ח. בחולין שם ורמינהי כו' לשם שלשול קטן כו' וערש"י שם ד"ה דומיא כו' וכ"ש משמשין דאסור אף בהר וכתי' השני בתוס' דעבודת כוכבים מ"ה א' בד"ה ת"ק א"נ איכא למימר כו' ובתוס' דחולין שם סד"ה הא ובתמורה שם וע"ש ושם דדעת תוס' דאף ציפוי הר אינו אסור אלא כשהציפוי נעבד ועתוס' דעבודת כוכבים שם ד"ה ת"ק כו' וכ"ד קצת מפרשים:
(יז) אבל כו'. דסוגיא בכ"מ כמ"ד ב"כ אין מלמדין:
(ליקוט) אבל חליפי כו'. בירושלמי פ"ה הלכה א' פליגי בזה ר' ישמעאל ורבנן ר"י אוסר ורבנן מתירין והלכה כרבנן אבל נראה שט"ס שם וצ"ל להיפך דאמר שם מ"ט דרבנן והיית חרם כמוהו כל שאתה יכול לקיימו ממנו ה"ז כמוהו כו' וזה טעמו של הרמב"ם (ע"כ):
(יח) כגון שהחליף בע"ח. בע"ח לאו דוקא ומשום היש אוסרים נקטה:
(יט) ויש כו'. כשיטתו כמ"ד דאתמר באחרונה ובלא"ה להחמיר בשל תורה דנפקא שם מקרא (דלא כהב"י ע"ש):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |