בית מאיר/יורה דעה/קכב

בית מאיר ‏ יורה דעה קכב

הלכות נותן טעם לפגם

סעיף ו' בש"ך סק"ד הטעם וכו' ומה"ט אסור לבשל לכתחילה בכלי של נכרי דליכא אלא חדא ספיקא. לדעתי דבריו תמוהים דמשמע מיני' דוקא כיון דזה טעם הדין מש"ה ניחא דאסור לבשל בכליהם הא אלו היינו אומרים דהדין פשוט שסתם כליהם הוא בחזקת שאינם ב"י לא הי' ניחא. ואדרבה נהפך הוא דאילו כן דסתם הם בחזקת שאינם ב"י פשיטא דל"ק דהא כלי אינו ב"י אסור לכתחילה. משא"כ עכשיו דהטעם משום דהוא ס"ס הוא דקשיא ולא משני מידי דמה בכך שאינו אלא חדא ספיקא הא הוי ס"ס בדאורייתא וספק אחד בדרבנן דהיינו ספק אם לא נשתמש בדבר הפוגם בעין או לא נותן טעם כלל ועיין בדבריו עצמם סי' ק"י בדיני ס"ס סעיף י"ו. א"ו או כדכתב הרשב"א בתשו' סי' תצ"ז בלשון זה ואפשר דבדין הי' להשתמש בו לכתחילה ככל ס"ס דמותר אפילו לכתחילה אלא דעשו הרחקה יתירה באיסורים. והרשב"א לשיטתי' שסובר טעם זה שלא יפרוצו לעיקר כדאיתא בפר"ח סי' צ"ח ס"ק ז' ד"ה ומעתה הראשון ולשיטת הרמב"ם והר"ן שבפר"ח שמשמע דלית להו ההוא סברה ולהכי נתנו הטעם בגבינות משום דבר המעמיד באמת לית להו דס"ס אף לכתחילה שרי. וכבר דחקתי לנפשי דלדעתי אף הרשב"א אינו מתיר לס"ס לכתחילה דלא כפר"ח בסי' ק"י כי באמת לא מצאתי בש"ס ס"ס או ספק דרבנן דשרי לכתחילה. אלא כוונת הרשב"א מ"ש בלשון ואפשר דבדין הי' להשתמש בו לכתחילה ר"ל במקום דחק דחשוב כדיעבד. ויהי' איך שיהי' הטעם פשוט עכ"פ או משום דס"ס לכתחילה אסור או שלא יפרוצו ודוק:

סעיף ט בט"ז סק"ח בא"ד קרוב לסופו. לא הי' לו לכתוב כן דזה אינו ספק כלל כמ"ש המרדכי. נ"ב אמת שכן כתב אבל בעניותי לא הבנתי הדברים שנתן טעם דכל כלי סתמא משתמשין בו א"כ איך תפסינן לספק בכליהם שמא לא נשתמשו בו היום נימא נמי דכל כלי סתמא משתמשין בו א"ו נהי דסתמא נשתמש בו אבל יום אחד שפיר יש ספק אם נשתמש בו כלל. ומה יגרע כלי ישראל שנאמר סתמא יום אחד זה השתמש בו עד שמכח זה יחודש דין תמוה כזה שיהא עדיפות באריכות זמן. אדרבה באריכות זמן לענ"ד יותר קרוב שנשתמש בו מבזמן קצר וצ"ע. ועיין פר"ח לדינא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף