ביאור הגר"א/יורה דעה/קכב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) נ"ט כו'. פ"ג דפסחים ופ"ו דנזיר ופ"ב דע"ז ל"ו א' ל"ה ב' ת"ר הקפריסין כו' ת"ר הכוספין כו' אר"ש האי מישחא כו' ל"ט א' ב' ופ"ה ס"ה ב' ס"ז א"ב ס"ח א"ב ע"ה ב' ע"ו א':
(ב) קדירה כו'. פ"ג דפסחים ופ"ו דנזיר ופ"ה דע"ז ס"ז ב' ע"ו א' ואף מדרבנן מותר כמ"ש שם ל"ו א' ל"ח ב' ל"ט א' ב' ע"ה ב' כנ"ל וכמ"ש תוס' בחולין ח' ב' ד"ה השוחט דגמ' קאמר בע"ז שם גבי שמן וכן גבי דבש למאי ניחוש כו' נטל"פ מותר ומתני' דאסר בשמן א"א לומר דס"ל נטל"פ אסור דא"כ אמאי התירו בדבש אלא משום דדבש פוגם אפילו בעין משא"כ בשמן ורי"נ וב"ד שהתירו משום שאינו בן יומו:
(ג) דהיינו כו'. כמ"ש בת יומא דלא כרש"י ור"ת שם דלילה פוגמת כמו בעיבור צורה דהמאכל עצמו נפגם דא"כ למה הצריכה תורה מריקה ושטיפה בכלי נחשת ושבירה בכ"ח הא בשעה שנעשה נותר נפגם תיכף וא"ל דגזירת הכתוב היא דא"כ היאך למידין ממנה התורה העידה על כ"ח כו' בשלמא אי אמרינן מעל"ע דאפשר שיעשה נותר מכיון שחלה עליו תורת שבירה ומו"ש לא פקעה. רא"ש ור"ן (ע"ש) . וא"צ לזה כמ"ש בגיעולי מדין התורה לא אסרה כו':
(ד) ואפ"ה אסרו כו'. ע"ו א' ועתוס' שם ד"ה מכאן כו':
(ליקוט) ואפ"ה אסרו כו'. ממש"ש הלוקח כלי תשמיש כו' ושם וכולם עד כו' אלמא דבאינו ב"י ואפ"ה דוקא דיעבד אבל לכתחלה אסור וכן ההוא פינכא דתברה ר' אמי (חולין קי"א ב') וקדירות בפסח בפ"ב דפסחים כו'. ת"ה קכ"ו א' (ול"ג מ"ש בע"ז ע"ו א' "מכאן ואילך לישתרי גזירה קדירה שאב"י משום קדירה ב"י" ועיין בספר הישר לר"ת ס"ס תקפ"א ובתשו' הרשב"א סי' תצ"ח. ובחנם נדחק בזה בתשובת מהרלב"ח סי' קכ"א) (ע"כ):
(ה) בין כו'. ע"ז שם:
(ו) ובין כו'. ממ"ש פסחים ל' א' קדירות בפסח כו' (ועמ"ש רבינו בא"ח סי' תמ"ז ס"י):
(ז) י"א כו'. ע"ל סי' ק"נ ס"ה שיש חולקים ע"ז ומתירין אפילו לא הדיחה וראייתם ממ"ש שם ל"ט א' בקורט של חלתית ואע"ג דאמר מר כו' ואע"ג דסתם סכין אינו מקונח כמ"ש רש"י בחולין קי"ב א' ד"ה קישות אבל סכין פעמים כו' וכמש"ל סי' צ"ה ס"א ע"ש ועוד ראיה ממ"ש שם ע"ה ב' וכולן שנשתמש בהן כו' תני חדא כו' וע"כ לאו טבילה ממש דא"כ מאי טעמא מאן דאסר הא ליכא נ"ט כלל אלא היינו הדחה דלמ"ד נטל"פ מותר אפי' לא הדיח מותר וסתרו דראיה דאשונה מחלתית דשם נמכר בחנות וחנוני מקנח כליו והא דלא הטביל הטביל ממש וכמ"ש תוס' שם ד"ה וכולן כו' וכ"כ הראב"ד אבל הרמב"ם פי' בפי"ז הדיח וכאן סתם כסברא הראשונה שם וכן בכמה מקומות:
(ליקוט) י"א כו'. ממ"ש (בחולין) קי"א ב' צנון שחתכו כו' ופירש"י שם בלשון ראשון מפני השמנונית הדבק בסכין ואע"ג שאינו ב"י וכמש"ל ר"ס צ"ו וכן הסכים הרשב"א לפי' זה דלפי' שני קשה למה צריך גרירה בקישות וכנ"ל (בליקוט כמש"נ לעיל סי' צ"ו ס"ק ט"ו) ומ"ש בע"ז ע"ה ב' וכולן כו' פי' הראב"ד דמ"ש עד שלא יטביל טבילה ממש אמרו ולא הדחה דהדחה לכ"ע אסור ועמ"ש ס"ס ק"כ. והרמב"ן חולק ומתיר אף בלא הדחה ועבת"ה קכ"ה ב' קכ"ו א' (ע"כ):
(ליקוט) י"א כו'. תוס' דע"ז ס"ט א' בד"ה אמר. א"נ התם כו' אבל בחולין שם תי' כתי' הראשון בידוע כו' (ע"כ):
(ח) ומ"מ כו'. דלא כרש"ל שכתב דמאחר דאיכא ממשות בעין אז הבלוע ג"כ נ"ט לשבח:
(ט) י"א דבדברים כו'. כמ"ש בקורט של חלתית ואע"ג כו' וכן בצנון חולין קי"ב א' כפי' אפילו אב"י:
(י) אבל לא כו'. כמ"ש בפ"ו דברכות (ל"ו ב') ופ"ח דיומא האי הימלתא כו' והקשו הלא דבר חריף הוא ותי' הסמ"ג דבדבר יבש לא אמרינן דחורפיה מחליא ליה לשבח והקשה עליו בת"ח מקורט של חלתית וכ"פ בסי' צ"ו ס"ג בהג"ה והמרדכי תירץ משום דאית להו סכין מיוחד לכך ועמ"ש למטה ועוד תי' שאין חותכין אותו אלא תולשין אותו והקשה דהא מבשלין אותו בכליהם ותי' דסתם כלים של עובד כוכבים אינו ב"י כמש"ל בס"ו ואע"ג דדבר חריף הוא כיון דמבשלין אותו בדבש והזנגביל מועט הוא אינו נחשב דבר חריף וכ"כ הסמ"ג ולכל התירוצים צ"ל כן בין לתי' של הסמ"ג או לתי' הב' של המרדכי ועמ"ש בס"ו דתי' הראשון של המרדכי נסתר ג"כ ע"ש [וע' מרדכי רפ"ו דברכות ות"ח כלל ס"א סי' ז']:
(יא) אבל אם כו'. כ"כ או"ה וצ"ע דהא בפ"י דתרומות אמרינן כל הנכבשים זע"ז מותרים אלא עם החסית שהוא דבר חריף חסית כו' ואפשר לחלק בין דבר שהוא בעין לדבר שהוא בלוע אבל ממ"ש בסי' ק"ה ס"א בהג"ה וכ"ש אם כו' לא משמע כן. ועוד כ' או"ה וכן אם הוא בצונן לא אמרינן שפולט משום דבר חריף שבתוכו. ר"ל אע"ג דלהיפך פולט אפילו בצונן כמו חלתית וצנון. ויש ראיה לדבריו ממ"ש בפ' כ"ש ל' ב' כל הכלים כו' וגריס הרי"ף שנשתמש חמץ בצונן משתמש מצה בצונן ופי' במלחמות אע"ג שלא נשתמש אלא בצונן מ"מ בלע כמו בנשתמש בחמין משום דחמץ חריף ותקיף כמו יי"נ שכל כ"ח שתחלת תשמישו בידי עובד כוכבים אסור וכמ"ש בע"ז ל"ג ב' כסי פעם ראשון כו' ומאניא דקוניא כו' חצבי שחימא ופתוותא כו' ומכניסו לקיום אפילו בכלי מתכות והגת והמחץ מ"ש בסוף ע"ז דכולן נאסרין בצונן וה"ה בחמץ שבולע בצונן דכל מידי דאית ליה חורפא בולע אפילו בצונן ודמי קצת לתשמישו בחמין כמ"ש בחילתית וצנון ואי משתמש בו חמין מפלט פליט אבל בצונן מותר אלמא אינו חולט בצונן ואע"ג דאם נשתמש חמין אסור אף בצונן להשתמש הא כ' שם משום גזירה שמא ישתמש חמין וכמו בכל איסור שתשמישו בחמין דאסור לכתחלה אף בצונן וכן קערה שמלח אסור לאכול בה רותח אבל צונן מותר ואפ"ה תברה ר' אמי ולא רצה להשתמש בו צונן וכן יש ללמוד משם דין הראשון ממ"ש שם (בפסחים ל' א') אמאי לישהינהו כו' ופי' תוס' שם בד"ה לישהינהו משום דאיכא תרתי לטיבותא נטל"פ ומשהו וכן לתי' השני משום נטל"פ ומותר משום דמיקרי דיעבד אע"ג דדבר חריף הוא אעפ"כ נטל"פ מותר שאינו ב"י אבל לפי מ"ש בס"ה אין ראיה ואין להביא ראיה לאסור נטל"פ מיי"נ שאסור כל יב"ח כמ"ש (במתני' דע"ז כ"ט ב') נודות העובדי כוכבים וקנקניהם ויין של ישראל כו' ואמרו אסור לעשות שטיחין לחמור שמא יבקע נודו כו' שם ל"ב א' ושם ע"ד ב' חזי דלא מצווחת עלי כו' ואע"ג דמעצרתא תשמישה משנה לשנה כבר כתב הרא"ש בכלל י"ט ס"ו דוקא דבר שנתבשל נפגם במעל"ע דאפילו תבשיל שהוא בעין נפסל בעיבור צורה משא"כ ביין שיישונו טוב וכן כלי יין יותר שהם ישנים הם טובים וע"ל ר"ס קל"ז. אבל כי מעיינת אין ראיה דל"ד בליעת כלי מהאוכל לבליעת אוכל מהכלי ועמ"ש בסי' ק"ה סי"ב ע"ש:
(יב) קדירה כו'. דהמים נ"נ וחוזרין ונבלעין בקדירה תוס' דע"ז ע"ו א':
(יג) אם קודם כו'. דסמ"ק כ' דיש הרבה חולקין ע"ז כיון שאין גוף האיסור כאן אין לחוש. ודעת רש"י ור"ת דכל שעברה לילה אחת אינה ב"י ואע"ג דלא קי"ל כוותייהו מ"מ בכה"ג יש לסמוך עלייהו כיון דיש מקילין כנ"ל. ב"י:
(יד) משא"כ כו'. כשיטתו דאין נ"נ בשאר איסורים ועס"ס ק"ג דאף ההג"ה מודה כיון ריש מקילין בלא"ה כמ"ש סמ"ק יש לסמוך על הסוברים דא"א חנ"נ בשאר איסורין:
(טו) איסור כו'. כמ"ש בע"ז ל"ג ב' איבעיא להו כו' ועתוס' שם ד"ה שרא כו' וכ' הרשב"א משום דהכלי תשמישו בצונן ואין בליעתו אלא דבר מועט ומשתמשין בו בשפע וא"א לבא כו' אבל יין אסור דאיסורו במשהו וע"ש ע"ג א' במתני' דלא כמ"ש הרא"ש והר"ן דהטעם משום דפוגם דהא אמרינן שם ע"ג א' יין במים בנ"ט. אלא די"ל דל"ד איסור בעין לבלוע שבלוע פוגם בשאר משקין ועמ"ש בסי' ק"ג ס"ד אבל הרשב"א לא ס"ל לחלק ובזה מתורץ קושית תוס' בפסחים ל' א' ד"ה לישהינהו ותימא כו' דאע"ג דתשמיש החמץ בשפע מ"מ החמץ בתוכו מעט דא"א שהכל נ"נ כיון דהתירא הוא כמ"ש התוס' סוף ע"ז וז"ש כמו קדירה מהנ"ל דפסחים וחבית מהא דע"ז. אבל תוס' שם אזלי לשיטתייהו דלא ס"ל טעמא דרשב"א ולכך דחקו עצמן שם ורשב"א לא רצה בתי' דתי' הראשון שם קשה דהא מספקא לרבא בע"ז אם ס"ל לרב נטל"פ אסור וכן תי' השני דהא קנקנים אפשר בהגעלה. וגדולה מזו אפי' איסור בעין משהו לא חששו בכה"ג כמ"ש בפ' בתרא דתרומות מגורה שפנה ממנה חטי תרומה כו' וכן חבית של שמן כו' וערשב"א סי' רכ"ב אלא שהרמב"ם סוף הלכות תרומות כתב דקדירה שבשל בה תרומה אם שטף אותה במים או ביין מותר לבשל בה חולין וכתב בכ"מ שהרמב"ם כתב בתשובה שלמד ממתני' דתרומות שם המערה מכר לכר אלמא אפילו המועט שבעין מותר כ"ש הבלוע ואף רחיצה א"צ בצונן אלא להשתמש בחמין צריך רחיצה אבל כבר השיגו הראב"ד משמעתא דזבחים צ"ו ב' רבה בר עולא כו' ובלא"ה מה"ת להקל בתרומה ואף בתרומה בזה"ז דרבנן מידי דהוי אכחל ושומן גיד ובירושלמי שם קדירה שבשל בה תרומה מגעילה ג"פ בחמין ודיו א"ר בא ואין למדין ממנה לנבילה א"ר יוסי קשייתא קומי ר' בא תרומה בעון מיתה ונבילה בל"ת ואת אמר הכין א"ל כמ"ד מאליהן קבלו את המעשרות ור"ל שהן מדרבנן ר' יוסטי בר שונם בעא קומי ר' מנא תנינן אם הרכינה ומיצה ה"ז תרומה ואת אמר הכין א"ל כאן ע"י האור נגעל ויוצא אלמא בעי הגעלה אלא דאף לכ"ח סגי בהגעלה ג"פ ופריך שם מאם הרכינה ומיצה ולא סייעיה מרישא המערה מכד לכד כו' אלמא דמקילינן אלא לא משום קולא הוא דאף באיסורין של תורה הדין כן משום דאיסור מועט מותר במשתמשין בשפע משא"כ להגעיל דצריך דבכולה משערינן בבלע מרובה:
(טז) אבל אם הוא כו'. כמ"ש בפסחים שם גזירה דלמא אתי כו' אלמא אם דרך להשתמש במה שאוסר אסור בכ"ע ול"ד לקנקנין כמ"ש שם אקראי בעלמא הוא וכמו בבא ראשונה ואמרינן בפ' כ"ה (קי"א ב') קערה שמלח בה כו' אע"ג דאין נאסר אלא כ"ק שהוא דבר מועט מאד וז"ש כמו קערה כו' ואפי' כו':
(יז) סתם. ע"ז ל"ו א' קסבר כו' ואע"ג דשמן בחמין נ"ט לשבח הוא כמש"ל ס"ב ע"ש ושם ל"ח ב' ל"ט א' ע"ה ב' כנ"ל:
(יח) אבל דבר כו'. שם ושם דחמין ושמן שלהם מותר לכתחלה לקנותן:
(יט) ואפשר שע"י כו'. מהא דהימלתא וכתי' הראשון שבמרדכי שיש להם כלים מיוחדים וז"ש הרקחים וה"ה לשאר אומנים כמ"ש שם:
(כ) ובעל נפש כו'. כמו שהקשה דא"כ למה הצריכו לחמין ושמן שלהם משום דנטל"פ וכן קורט של חלתית ואע"ג כו' והתם בחנוני כמש"ל (בס"ק ז') דאל"כ היה אסור משום דאינו מקונה:
(כא) כשם כו'. מה"ט הנ"ל דס"ס הוא ואע"ג שאפשר לשאלו כיון דס"ס הוא מותר דהא גם בשל עובד כוכבים אפשר ע"י קפילא ארמאה כמ"ש הרא"ש אלא דא"צ וכמש"ל ס"ס ק"י:
(כב) כלי שנאסר כו'. עתוס' דע"ז ע"ג ב' ד"ה טבל כו' ותימא כו' וי"ל כו' והרשב"א ביאר דשם מיירי בשיש לו פרנסה ממקום אחר דאין לו הפסד וההיא דע"ז מיירי בשאין לו כו' וכמ"ש בפ"ג דחלה ויקנה ממקום אחר יפסיד וכן יפריש מכולו ג"כ יפסיד דצריך לתקן את כולו וכן כאן דצריך להכשיר את כולם וכן אמרינן בב"מ נ"ג א' ואם איתא דחזקיה כו' ועתוס' שם ד"ה ליהדר כו':
(ליקוט) כלי כו'. עב"י בשם רשב"א שמביא ראיה מהא דב"מ נ"ג א' שמשני שם דלא פריק ואם איתא ליקח טבל מן השוק ויעשר. ור"ל דגמ' משני דאורייתא ודרבנן לא מצטרפי משא"כ בלקוח שהוא דרבנן כמ"ש שם פ"ח א' ב' (ע"ש נ"ג א' וניתי דמאי כו'. וע"ש פ"ח א' בתוס' ד"ה תבואת. וא"ת ובמנחות כו' וי"ל דמ"מ כו'. וצ"ע) (ע"כ):
(כג) יש ליזהר כו'. ע"ז ע"ד ב' רבא כי הוה כו' ועתוס' שם ד"ה רבא כו':
(כד) ואפילו כו'. תוס' שם:
(כה) צריך לעשות כו'. שם בתוס' ומשמע דאפילו בחותם א' סגי וכמ"ש בתוס' שם ומדברי רש"י שם ד"ה סחיף דצריך חב"ח אבל תוס' מפ' כמ"ש הר"ן בשם הרמב"ן סחיף אפומייהו דמיהדק דיקולא והוא חותם א' ואבירצייהו היינו נקב קטן שמשם מוציאין היין חתמו בפ"ע וכמש"ש כ"ט ב' דכל משום איחלופי סגי בחותם א' וע"ל סי' קל"ו:
(כו) ואם עבר כו'. כמ"ש שם קסבר כל כו' וכפי' הטור שם דלאסור בדיעבד קאמר:
(כז) ודוקא כו'. כמש"ש ס"ט א':
(כח) אבל כו'. כמ"ש בסתם כליהם:
(כט) ובמקום צורך כו'. כפי' הר"ן שם דלכתחלה קאמר:
(ל) ולכתחלה כו'. כמש"ל סי' קי"ח סי"ב:
(לא) קערות כו'. כנ"ל ואם ניכר הוי חותם:
(לב) כלי סעודה כו'. עש"ך:
(ליקוט) כלי כו'. ע"ל סי' קל"ז ס"ו אין עובדי כוכבים כו' ועבא"ח סי' תקי"ג ס"ו בהג"ה דנאמן בדרבנן והוא דיעות חולקות בפוסקים ועב"י בי"ד שם ופליגי בסוגיא דפ"י דב"ק קי"ד דמסל"ת נאמן בדרבנן אי אמרינן כן אף בעובד כוכבים או לא (ע"כ):
(לג) ויש מחמירין. דס"ל דאף בדרבנן אינו נאמן:
(לד) (ליקוט) יש כו'. כמ"ש בע"ז ל"ג א' וכפי' ר"ת בתוס' שם ד"ה כך כו' וכמש"ל סי' קל"ה (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |