בית מאיר/יורה דעה/קכא

בית מאיר ‏ יורה דעה קכא

סעיף ה'. הג"ה וכלי חרס כו' מאחר דא"א בהגעלה. נ"ב עיין סי' קנ"ה סעיף ט"ו ובש"ך ס"ק ל"ג:

סעיף ו בש"ך ס"ק י"ז בא"ד כתב מיהו י"ל וכו' אבל בחום שע"י אש אפשר דכע"מ. נ"ב עיין סי' צ"ד ס"ק כ"ח ומה שכתבתי בצדו:

פר"ח סק"ה עכ"ל הטור נ"ב בהטור לית מזה דבר אלא הן דברי העט"ז בש"ך. ואף שהש"ך כתב שכן משמע לכאורה בהרא"ש וטור עיין בם כי לא משמע מידי. אלא לענ"ד משמע איפכא דלשיטה זו כלי מתכות הבלוע ע"י רותח אפילו לאכילת צונן צריך הגעלה כי היכי דלא ליהוי כטובל ושרץ בידו ובזה סותר הרא"ש דעתם דכי היכי דלצונן כשר הטבילה בלא הגעלה ה"ה דאם רוצה אח"כ לאכול רותח עלתה טבילה. ועיין פרישה:

פר"ח ס"ק ט"ו קרוב לסופו. מ"מ אינו מוליך הבליעה בכולו נ"ב ומה דמצריכינן להגעיל אף הקתות ע"כ כדכתב המשה"ב אפשר משום דקתא גופי' נוגע בחמין ובלע כעץ פרור דצריך הגעלה ועיין בו ס"ק ט"ז מה שמביא טעם בשם הב"ח:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף