בית מאיר/יורה דעה/קיט

בית מאיר ‏ יורה דעה קיט

סעיף ז' ובשל אחרים נאמן. נ"ב עיין בסוף הסימן בט"ז שהראב"ד חולק. ולמה דמחלק הש"ך סס"ק י"ח בין מומר לחשוד ע"י פעם אחד י"ל דקושי' הב"י שמביא שם עם קושי' הראב"ד ל"ק כי מי שאינו נאמן על המעשר סתמא עבר כמה פעמים. אך א"כ יהי' ההכרח לחלק בין ע"ה שנמי הרמב"ם מאמינו בשל אחרים לבין אינו נאמן שזה יהא דינו כמומר וע"ה כחשוד וזה צ"ע. ועיין תשו' המיוחסת להרמב"ן שם משמע קצת אף שלא לחלק בחילוק הש"ך וצ"ע:

בש"ך ס"ק י"ח. כתב הרווחנו וכו' נ"ב זה נכון להטעם דיהבו לסעיף ח' שהוא מפני שעבר על שבועה אך עיין סי' קכ"ח מה שמביא הבה"ב בשם הריב"ש שכל עד הצריך שבועה ואינו נאמן מצד עצמותו גם בשבועה אינו נאמן צ"ע אפילו בריוח זה. דהא לפ"ר הדין עמו יען שאמרו עד אחד היה נאמן באיסורין הרי שעכ"פ קורין אותו עדות ועד הצריך שבועה מבואר בחה"מ בשם כל הפוסקים דאינו עדות:

סעיף ט'. גר וכו' נ"ב איתא בכורות דף ל"ו גר שקיבל עליו דברי תורה אפילו נחשד לדבר א' הוי חשוד לכל התורה. וא"י מדוע הושמט מהפוסקים אולי מדיש ללמדו מסעי' ו':

סעיף כ' עיין ש"ך ס"ק ל"ח מסיק הטעם דחשוד להחליף משום דהוי מומר לאותו דבר. ולפ"ר צ"ע אחרי דקיי"ל מומר לדבר אחד לא הוי מומר לכל התורה כדכתב הש"ך שהרשב"א מודה בזה. א"כ מה ענין חשד חילוף שהוא לא תגזול לחשד אוכל נבילות הלא כולו סוג אחד. ועיין ש"ך ס"ק י"ב ד"ה ומיהו וכו'. וע"כ דהכי פירושו על דרך שכתב הרשב"א שבב"י סי' זה בתשו'. דז"ל וחשוד אממונא למ"ד חשוד אשבועתא ש"ה דהוי כחשוד לאותו דבר כיון דעבר משום ממון עכ"ל ור"ל דכיון דמשום ממון עובר על לא תגזול כן משום ממון יעבור על לא תשא וה"נ חשוב לי' אותו דבר דכיון שהוא מומר לאכול נבילה לתאוותו ועובר על לאו דנבילה ה"ה דמשום תאוותו לאכול חתיכת בשר זה המשובח עובר על לא תגזול וחשוב לי' מש"ה חשוד לאותו דבר. ומינה ממילא תלייא בפלוגתא כי למ"ד דחשוד אממונא לא חשוד אשבועתא ולא חשיב ליה אותו דבר ה"ה בזה נמי לא חשוב אותו דבר. אלא די"ל טעם מ"ד זה הוא משום דשבועה חמירא לי' משום דנזדעזע העולם על ל"ת כדכתבו תוס' (ועיין סי' ב' ובספרי על א"ע סי' קט"ו). והפר"ח ס"ק ל"ה כתב אף דלא נראה הכי מהרמב"ם מ"מ הרשב"א הביא ראי' לדבריו מסוגי' דפרק אין מעמידין דמפרשי לי' רבוואתא בישראל חשוד שפיר סתם הב"י כותי' ולדידי תימה לי הראי' ואיני מכירה. מלבד שבפשוט איכא לאוקמא ההוא מימרא בישראל חשוד בידוע אף לגזול ולהחליף דומיא דסוחרי סורי' דאיירי בהו הברייתא שמזה מביא שם ראי' ע"ש. אבל בחשוד לאכול נבילות ואין חשוד להחליף מנ"ל שמקרי חשוד מסתמא על החילוף מטעם דחשיב לאותו דבר. אלא אף תימה לי הא משיטתו עצמו מוכח הכי שהרי כתב שם ובגבינה שאין האוכלין כפוקרין בעיני עצמם הם אינן חשודים להחליף ולמדו מדמאי [וא"י ג"כ הא תנן נמי טוחנין ומפקידין אצל אוכלי שביעית (גיטין ס"א ע"ב] ואטו שביעית רבים מקילים בו] וכן כתב שם במ"ה וכ"ש חשוד באיסור דרבנן כאוכל גבינה של כותים הרי דמשמע דחשוד לאכול גבינה בפשוט אינו חשוד להחליף ומפקידין בידו בלא שום חותם. א"כ המימרא דמצרכה בישראל חשוד להפקדת גבינה חותם ע"כ לא איירי כפי המושכל ראשון דאיירי דחשוד לאותו איסור שמפקיד גבי' דהיינו גבינה לחשוד לאכול גבינה, דהא לזה שפיר מפקידין. א"ו לשיטתו שחשוד בדברים שאין רבים מקילין בו נבילות וכיוצא בו. א"כ י"ל נמי דאיירי בחשוד להדי' אף לחילוף. ואולי לא משמע לו סתם ישראל חשוד אלא לאכול נבילות ודוחק:

בט"ז סוף הסימן. ותמהתי על פה קדוש דהא הרמב"ם גופי' כתב וכו'. נ"ב לענ"ד ל"ק כי התוספתא מבארה דין דהוא לכ"ע כי אם הוא מכיר למה לו לסמוך על אינו נאמן וע"ש בהראב"ד וכ"מ. ובודאי הכי נמי הוא בכל האיסורים דאם יוכל לישאל אדם נאמן על דבר איסור אם הוא מתוקן לא יסמוך על חשוד ומסתמא איירי באינו יודע אלא החשוד. ועיקר קושי' הראב"ד אינה אלא מקושי' הירושלמי וע"ז משני שפיר:

פר"ח ס"ק י"ז ועוד נ"ל לתרץ לזה וכו' אבל להעיד על איש אחד דנאמן חד לא מהימן. נ"ב לפ"ר א"י ההבדל בין מעיד שהוא נאמן לבין ע"א שמעיד שזה כהן ונאמן להאכילו בתרומה מטעם ע"א נאמן באיסורין ולשון הירושלמי מתפרש שפיר לפירושו דמשום גומלין אתו עלי' דבשני עדים חיישינן לגומלין:

בס"ק כ"ז מסיים ומ"מ לא קיי"ל הכי משום דרש"י אזיל לטעמי' וכו'. נ"ב עיין בדבריו סי' ק"י כי צ"ע דהא שם העלה דכל עיקר פלוגתא זו אינה אלא במידי דלית לי' חזקת כשרות אבל ספק טריפות שיש לו חזקה דנשחטה הותרה לכ"ע לכל היותר אינו אסור אלא מדרבנן וכן כתב שם סק"ו. וביותר פשוט הי' לו לומר דמרש"י אין ראי' משום דספק בכור הוא לחומרא לכ"ע מפקי חזקת תמותו תו כתב שם אבל במידי דאתייליד ריעותא וכו' ומצי מתברר נ"ב א"י הא הרמ"א כתב ולא יכולין לבדוק דהיינו דין מחט שכתב ב"ה:

בס"ק כ"ח מסיים בד"ה אך. ותדע לך עוד וכו'. נ"ב אין אני רואה בזה שום הוכחה כי ש"ה אחרי שבל"ז החציף שלא להראות הסכין לחכם רגלים לדבר שהוא מזיד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף