בית מאיר/יורה דעה/מא

בית מאיר ‏ יורה דעה מא

סעיף ג' הג"ה נימוק הכבד וכו'. עיין ט"ז ולענ"ד להציל הרמ"א מקושייתו י"ל דהא עיקר קושייתו דלדעת הרמ"א קושית הגמרא במקומה כבד חמיר מריאה. וא"י הא אף אי איירי הגמרא מנימוקה כל הכבד מ"מ חמורה מריאה דהא ריאה אף שנימוקה כולה כולה וקרום שלה קיים נמי כשר וע"כ אין אומרים בטריפות זה דומה לזה ואף דהריאה חמורה לענין ניקב לענין נימוק כבד חמורה הא והוא עיקר דבריאה כיון שקרום קיים הוי רק חיסרון מבפנים ול"ש חסרון משא"כ כבד שהיא וקרומה אחד א"כ י"ל נמי דאף דשני זיתים קיימים עריפה משום דסופה לירקב כולה (והמקשה ס"ד דדמא דאתא מפומו' היינו ע"י נקב ומקשה והא איפכא תנן ומתרץ כיון דמפומי' קאתי אומר אתמוחי אתמחו ובזה גרע כבד מריאה) ומה דמקשה הט"ז על סברת הב"ח דא"כ ל"ל להגמרא למימר כיון. שהוריקה וכו' זה קשה נמי על הגהות אשר"י ומרדכי שתירצו באמת קושי', הגמרא הכי וסמכו ט"ז דין דבעל ה"ג בנקיבות טפש הכבד כדאיתא בב"י. ובאמת יש לתמוה עליהם דא"כ לא מקשה הגמרא וצ"ל דחדא מנייהו משני וה"ה לאידך עכ"פ סרה תלונתו מעל הרמ"א וב"ח מוסבר הב"ח בזה נכונה דהוכחת הרוקח בגמרא היינו מלשון לית לי' תקנתא וזה נמי כונת הרמ"א כדאיתא בד"מ שכתב על הב"י אין לשון הגמרא משמע הכי אך, כ"ז מתורץ בפרש"י דכיון שהיא למטה מריאה ומ"מ אתי מפומא זה מורה דאתמחי כולה ולהכי לית לי' תקנתא ועיין תשו' פ"מ ס"א שס מצאתי רוב דבריי ולמעשה עדיין צ"ע אגב אזכיר לפ"ר יש מגמרא זו ראי' להמכשירין בסי' ל"ו ריאה שנימוקה אפילו בעכורים דהא דמא אי מריאה קאתי אית לי' תקנתא אע"ג שהנימוק הוא דם ובודאי דם יותר דומה למים עכורים והכי איתא סי' מ"ד ס"ק ט' בט"ז ואף אי התקנתא אינה אלא ע"י סם עיין חולין נ"ד כה"ג נמי כשר:

פר"ח ס"ק י"ב ופשוט הוא נ"ב לדעת הרמ"א סי' מ' בהג"ה בפירש בה"ג אינו פשוט כי גם הכא יש לחוש אם ראש החד למטה וסופו לינקב הסמפון הגדול דטריפה במשהו כדאיתא ס"ס ל"ד וע"כ שיש חילוק מצד הסברה. וכן ההכרח לידחוק דלא ליקשי ממחט בריאה שלימה:

סס"ק י"א בט"ז נ"ב היינו כשהיא דבוקה בכבד חבירו אבל כשהיא תלוי בפ"ע מסיק לקמן דטריפה דל"ח לסופו לינקב וצ"ע ומל"ז הכא ל"ק כי מסתמא מן הסמפון הגדול נפרדו הסימפונות קטנות שבכבד ותוכל המחט לעבור משם אליהם ואין הכרח לסופו לינקב הגדול:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף