בית מאיר/אורח חיים/תרמה
הלכות לולב
עיין בטור כתב ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וכו' ודרשו חכמים פרי עץ הדר זה אתרוג משמע דאך מדרשא נפיק ובאמת ה"נ משמע ממה שהניחו התוס' בדף ל"ג ד"ה ואימא בתימא. והיא בודאי תמיה קיימת כי מה דאיתא בתשוב' ח"צ ס"ס קס"א ליישב תמי' זו א"י להבינו כל עיקר כי איך ס"ד דאסא או הרדופני יהיה שם העצם דעץ עבות בלשון לע"ז והמלות עץ עבות הא יש לעז לכל מלה בפני עצמו אבל להמבואר בהרמב"ם שאינו מביא כלל הדרשה אלא כותב סתם מה הם הד' מינין ולבסוף כתב שכל זה מפי השמועה עד מ"ר וה"נ איתא בפי' התורה להרמב"ן ור"ל לענ"ד שכל זה היה מקובל בידם פרי עץ] ה הדר זה אתרוג וענף עץ עבות זה הדס אלא שהתנאים חקרו על הרמז בהקרא על הקבלה אמיתית ודרשו כל אחד לדעתו כיצד הוא מרומז ועל זה נושא ונותן הסוגי' ואימא הרדופני ואימא פלפלין לא להכשיר מינין אלו שבודאי הקבלה פוסלן אלא כלומר דמן הדרש מכל מקום אינו מוכרח ומשני דשפיר אף מוכח מן הקרא דמינין אלו לא ס"ד ומטעמייהו וא"כ לגבי אסא מצראי שפיר הוי ס"ד דמפני השם לווי ונפסל על פי הקבלה עכ"פ ומשני דבפי' רבתה התורה עץ עבות מ"מ דהורה התורה דהכא לא יזיק השם לווי והיא בכלל הדס וק"ל:
סעיף ב כתב המ"א אם השדרה בעצמה נשברה ותלוי' למטה נ"ל דכשר ול"נ דודאי פסול דהא זה גרע ממה דפי' הראב"ד בנקטם ראשו דמתני' דהיינו שנקטם מהעלין שבראשו עד שחסר מעט מן השדרה והרא"ש לא פליג עליו אלא שבעלין בלא שדרה נמי יש פיסול בנקטם אבל נשברה השדרה ודאי בכלל נקטם ראשו הוא וגרע מיניה דאטו כי נשברה השדרה לא נקטם עמו רוב העלין לפי' ומכ"ש לפי' הראב"ד ומ"ש שכן משמע מרי"ו ע"ש והוא דף נ"ה ע"ב כי אפילו רמז משמעות אין בו ומה שמדמה לשדרה דטריפות מלבד דשם החוט קיים אף גם מי הגיד לו דמיון זה:
סעיף ו הג"ה אבל ליכא אחר מברכין עליו המ"א כתב על שעיה מהא ורמ"א שלא עיינו כל הצורך ועיין בט"ז ריש סי' תרמ"ו תראה כי עיינו שפיר כי באמת בהמרדכי מבוארים הדברים על לולב וק"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |