בית מאיר/אורח חיים/תרלב

בית מאיר ‏ אורח חיים תרלב

סעיף א' דאמרינן דופן עקומה דהיינו וכו' . ויחשב זה הסכך הפסול מגוף הדופן כן הוכיח רש"י ז"ל הפירושו והוא מוסכם מהרמב"ם ור"ן ואף מהרא"ש זולת הטור לא די שבריש הסימן סתם דופן עקומה ולא פי' על איזה אופן אלא שבתר הכי גבי פסול באמצע כתב והצד החיצון על ידי דופן עקומה שאנו רואין דופין האמצעי כאילו הוא אצלה כשר ומ"מ לא נפסל הפנימי שנא' כיון שאנו רואין דופן האמצעי כאילו הוא אצל הכשר החיצון הרי נשאר הפנימי בלא דופן וכו' מזה משמע ברור דמפרש דופן עקומה בהפי' שדחה רש"י ז"ל דאל"כ הכי מיבעי' לי' למימר ומ"מ לא נפסל הפנימי שנא' כיון שאנו רואין כל הסכך שמכשיר החיצון ואילך לדופן לא נשאר הפנימי סכך וצ"ע שהוא נגד דעת אביו אמנם האמת אמינא מה דקשה לי טובא לפי' הזה המוסכם הרי איתא דף י"ד ודף י"ז דמוקים הסוגי' דברי ר"מ דאמר ב' נסרים מצטרפין דהיינו בד' אמות מן הצד ובנסרים שיש בהם ד'. וקשה בשלמא גבי צירוף דבאמצע שבד' טפחים צרכינן הצירוף דליהוי כחדא משום שמתורת חציצה אתינן עלי' או משום שעורא כדאיתא דף י"ז ע"ב ושפיר אי לא מצטרף אין בזה שעור לחצוץ או לפסול דמקום חשוב אינו בפחות מד' כדאיתא ברש"י דף י"ז סוף ד"ה דרב אבל בדופן עקומה דהלכתא גמירי לה דפי' רש"י דף י"ז ע"א דבד' אמות לא נאמר למשה מסיני דופן עקומה וכן שם ע"ב פי' אבל ד' אמות לא אתמר בה דופן עקומה א"כ מה לי אם הסכך פסול מצטרף או הוי חד חד סוף סוף הוי ד' אמות רחוק הסכך כשר מן הכותל ובד' אמות סכך, פסול לא גמירי הלכתא לומר דופן עקומה דהא ודאי אין לומר דאילו לא מצטרף נחשב כאויר דהא אדרבה לגבי אויר לא נאמר כלל דופן עקומה וגם אין לומר דאילו לא נצטרפו והיו נידונין כנפרדים הי' שייך לומר למשל דופן עקומה על ה' נסרים דהיינו כ' טפחים דמה בכך כיון שיותר מזה עכ"פ אין לומר עוד דופן עקומה ממילא הנסר הששי שהוא ד' טפחים והוא סכך פסול די בו לחוץ בין הכותל עקומה זו לבין הסכך כמו באמצע שפוסל בד"ט כיון דלא שייך בו דופן עקומה וה"ה נסר הששי הזה אמנם אלו נאמר הפי' שדחה רש"י ז"ל דהיינו שאנו רואין כאילו הדופן נתעקם ועומד תחת הכשר ומוציא הפסול חוץ לדופן אז י"ל דהכי גמירי הלכתא דוקא כשאין בין הסכך ולכותל אלא פחות מד' אמות אבל כשחיצון ד"א תו לא אפשר להכותל להתקרב אל הסכך מפני חציצת הד"א וא"כ אפשר דלולא הצירוף והיו נחשבים כנפרדים לא הי חשיבות של ד"א מפסיק בין הכשר לכותל והי' אמרינן דופן עקומה כאילו הכותל סמוך לכשר אבל לפי' המוסכם ודאי צריך לי עיון ובמה שדחה רש"י ז"ל פי' זה י"ל חדא דהכי גמיר הלכתא דאויר בג' טפחים סגי לחוץ ושלא לומר בו דופן עקומה וסכך פסול דוקא בד' אמות והוי כמו גזה"כ גם סברא י"ל דאויר למעלה מדשלטא בו עין ורואין השמים מפסיק לא שייך לומר דופן עקומה משא"כ סכך פסול וצ"עף כתב המ"א ודע וכו' ובעהמ"א מפרש לה וכו' ב"ח. וז"ל הבעהמ"א והא דתניא פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה וכו' הלכה היא וכו' הילכך היכא דאנח נסר שהוא רחב אפומא דמטללתה בסוכה קטנה ועייל תלתא ואפיק חד פסולה. וזה נפיק מדחי' הגמרא דף י"ד ע"ב דלא לישתמע מינה דהפכן על צידיהן פסול ולהכי ז"ל הריטב"א ופריק דמהכא לא תסייע דהכא במאי עסקינן שנתן לרחבו אפומא דמטללתא במקום דופן הרביעי המפולשת שאין שם דופן דעייל תלתא בסוכה ואפיק חד וכ"ת אכתי לא משתרי לי' אלא ג' וכהפכן על צידיהן דמי הא ליתא דקסבר האי תנא פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה והיינו מה דאתא לאשמעינן ואשתכח דכלהו משתרשי לי' כאילו מנחי לגאו ולפיכך פסולה כיון שיש ממנה ג' טפחים בתוך הסוכה עכ"ל. וא"כ יש לתמוה על בעל המאור לדידן שפסקינן הפכן על צידיהן פסול למה תלה דין זהדסוכה קטנה והכניס שלשה דפסול במה שהלכה היא דפסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה הא אפילו לא נדון כסוכה לא עדיף מהפכן על צידיהן והוי ג' שהכניס סכך פסול דבסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד בג"ט פסולה ואולי יש לידחק ע"פ מה שמסופק שם הריטב"א דאפשר מה דנקיט הגמרא והכניס שם שלשה לאו דווק והא דנקיט והכניס ג' אינו אלא לומר שלא הכניסו כולו בפנים ואם הבעהמ"א סובר הכי תלה אותו בדין זה דפסל היולצא וכו' דאף באופן זה פסולה ומה דנקיט ועייל תלתא בלשונו נמי לאו דוקא וצ"ע:

תו מביא המ"א קוש' שא לשון רש"י שכתב אפומא דמטללתא אצל רוח רביעי שאין שם דופן דלפקי' מיני' ע"י דופן עקומה דהא אין כאן דופן אלא פתח והקשה דהא אי נמי הוי שם דופן ונפקה ע"י דופן עקומה הסוכה פסולה כיון דלא נשאר שם שעור סוכה וכתב המ"א ול"נ דכונת רש"י דאינו הי' שם דופן הוי אמרינן דופן עקומה ואותו טפח וכו' וא"כ הו"ל כולו סכך כשר ולא מצאתי טעם בדבריו דאיך ע"י דופן עקומה לא ליחשב הטפח הבולט לחוץ כלל להסוכה וגם אם דופן עקומה הא הסכך הוי דופן ואיך תהיה כולה כשר אבל הברור בעיני אף דגם בהריטב"א נמי נאמר והכא ברוח רביעי ליכא דופן כי היכי דליתכשר בדופן עקומה. מ"מ ברש"י חזינן דלא נאמר כלל דליתכשר אלא דליפקא מיני' ע"י דופן עקומה מלת עקומה הוא כולו ט"ס ומיותר ודבריו פשוטים דכיון דלההוא דחי' י"ל הפכן על צידן כשר אלא דהכא פסול מפני שנחשב כל הנסר מפני שפסל וכו' כדפי' הרטיב"א הנ"ל פשיטא דלא אפשר למידן על פסל היוצא מאחרי הדופן במקום שאין לו שום מחיצה שיהא נידן כסוכה שהרי הדופן מפסיקו וכדמקשה הגמרא דף י"ט והא בעינן שלש דפנות ולהכי פי' רש"י ז"ל אצל רוח שאין שם דופן דליפקה מיניה ע"י דופן כלומר שהרי אין שם דופן דליפק' הפסל היוצא מיניה ע"י דופן והריטב"א אגב שיטפי' שראה מלת עקומה ברש"י לא נחית לדקדק וכתב דלא ליתכשר ע"י דופן עקומה זה הנלענ"ד ברור:

סעיף ד יש וכו' כתב המ"א מיהו וכו' טור פי' נהי וכו' עמ"ש סי' תק"ב וע"ש דרוצה ליישב בפי' זה מה שהקשו שם על הרמ"א דבגמרא מוכח דאמרינן לבוד להחמיר זולת גבי טומאה דהילכתא גמירי לה וע"ש מה שיש לתמוה על פירושו ודו"ק.

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · מעבר לתחילת הדף