בית יוסף/אורח חיים/תרלב

בית יוסף ‏ אורח חיים תרלב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

סכך פסול פוסל באמצע בד"ט וכו' בסוף פ"ק (דף יו) אמר הונא אמר שמואל סכך פסול באמצע פוסל בד' מן הצד פוסל בד"א ורב אמר בין מן הצד בין באמצע בד"א ופירש"י באמצע בארבע. דמקום חשוב הוא להפליג ולחוץ שאין הדפנות מועילות זו לזו ונראית כשתי סוכות: מן הצד בד"א. אבל פחות מכאן כשירה דמסלקין להו בפחות מכאן בעקימת דופן ובלבד שישתייר הכשר סוכה אבל ד"א לא איתמר בהו דופן עקומה: וכתב הרי"ף והלכתא בהא כשמואל דהא רבנן דבי רב כוותיה ס"ל וה"מ בסוכה גדולה אבל בקטנה בין באמצע בין מן הצד בג"ט. וכתב הר"ן אבל בסוכה קטנה בין באמצע בין מן הצד בג"ט דכיון דליכא בסוכה אלא שבעה בעינן שלא יהא בה מסכך פסול ג' דנפיק מתורת לבוד: וכתב עוד יש חולקים על הרי"ף דבין באמצע בין מן הצד בד"א והרמב"ן מכריע כדברי הרי"ף משום דסוגיין בכולהו תנויי דאמרי' דופן עקומה דאי כרב דאמר אפילו באמצע בד"א דופן עקומה למה לן ואני חוכך על הכרעתו וכתבתיו בחדושי עכ"ל והרא"ש כתב וז"ל כתב בהע"ט איכא פלוגתא בין רבוותא הרי"ף פסק כשמואל דהא רבנן דבי רב כוותיה ס"ל ובעל הלכות פסק כרב כלישנא בתרא והירושלמי מסייע ליה ומסתבר' כוותיה דהא רבנן לאו סיעתיה היא דהא אי לישנא בתרא איתא קמא ליתא דתרי לישני נינהו והלכך מספקא לן אי כסורא אי כנהרדעא ופלוגתא דרב ושמואל והלכת' כרב דבין באמצע בין מן הצד בארבע אמות ומשמע דכי היכי דבהרחיק הסיכוך מן הדפנות בפיסול אויר ליכא פלוגתא בין באמצע בין מן הצד בסכך פסול נמי ליכא פלוגתא ומיהו פלוגתא דרבוותא היא ולחומרא והרמב"ן כתב ואני אכריע כדעת הרי"ף וכו' וכן פסקו הרמב"ן וה"ר ישעיה ז"ל דבאמצע פוסל בד':

ומ"ש גבי פחות מד' מותר לישן תחתיו יתבאר בסמוך בס"ד:

ומ"ש דבפחות מד"א אמרי' דופן עקומה הכי אמרי' בריש סוכה (ד.) ובכמה דוכתי:

ומ"ש הלכך בית שנפחת מן הצד וכו' משנה בפ"ק (יז.) בית שנפחת וסיכך על גביו אם יש בין הכותל ולסיכוך ד"א פסול' משמע הא פחות מד"א כשירה ומפרש בגמ' בר"פ דטעמא משום דאמרי' דופן עקומה ופירש"י בית שנפחת וסיכך וכו'. גגו נפחת באמצעו רחוק מן הדפנות לכל צד וסיכך על הפחת באמצעו ונמצא תקרת הבית שהיא פסולה מפסקת בין הדפנות לסכך כשר: אם יש מן הסכך ולכותל ד"א פסולה. דארבע אמות לא נאמר למשה בסיני דופן עקומה אבל פחות כשירה הל"מ רואין תקרת הבית כאילו היא הדופן שנעקם למעלה ואין כאן סכך פסול לפסול הסוכה: ומ"ש רבינו דאמרינן דופן עקומה אפילו אין הדופן אלא י' טפחים והגג גבוה ממנו הרבה וכו' נראה שלמד כן מדפירש"י הא דתנן (שם) הרחיק את הסיכוך מן הדופן ג"ט פסולה. לאו בגובהה קאמר אלא במשכה: פסולה. דאויר פוסל בג' אפילו מן הצד ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרי' דבסכך פסול מן הצד אמרי' דופן עקומה להכשיר עד ד"א היינו דחשבינן לסכך כאילו הוא מן הדופן ונעקם ונכפף למעלה ובאויר ליכא למימר הכי ואינו מפרש רואין את הדופן כאילו הוא עקום והולך תחת הסכך פסול ומגיע לסכך כשר ומוציא את הפסול מן הסוכה דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי ע"כ נראה מדבריו שאע"ג שהסכך גבוה מן הדפנות כמה אמרי' דופן עקומה להכשיר מדקאמר דא"כ גבי אויר נמי נימא הכי כלומר היכא שהסיכוך מרוחק מן הדפנות במשכה כמו במתני' שנמצא אויר מפסיק בין הדופן ולסכך במשך ואם איתא דכל שמפסיק אויר בין הסכך ולדופן בגובה לא אמרי' דופן עקומה לא הוה שייך לומר גבי אויר דריחוק במשך דנימא דופן עקומה דכ"ש הוא אבל הר"ן כתב בריש סוכה גבי בנה בה אצטבא מן הצד פי' דופן עקומה שרואי' כאילו הדופן נעקם וכאילו הסכך כולו שמן הדופן ולאצטבא הוא הדופן אלא שנתעקם שכן דרכן של כותלים להתעקם אבל א"א לפרש רואין כאילו הדופן נתקרב לסכך דא"ה היכי אמרי' לקמן דאויר אפילו מן הצד פוסל בג' נימא רואין הדופן כאילו נתקרב ולא יהא פוסל אלא בד' אמות שיותר קל לדופן להתקרב כשאין שם סכך מפסיק אלא ודאי ה"ט לפי שרואין הסכך כאילו הוא דופן וכשיש שם אויר מפסיק אין לומר כן ולפי שעה זו הדבר ברור שאין אוכלין באותו שיעור שבין דופן לאצטבא כיון שאנו דנין סכך שעניו כאילו הוא דופן ולפי שטה זו ג"כ ע"כ בשהדפנות מגיעות לסכך עסקינן אבל אין דפנות מגיעות לסכך לא אמרי' דופן עקומה עכ"ל ומ"מ זה שכתב שאין אוכלין באותו שיעור שבין דופן לאצטבא דהיינו סכך פסול דאנו אומרים דופן עקומה היינו כשיש בסכך פסול ד"ט אבל אם הוא פחות מד"ט ישינים ואוכלין תחתיו כמ"ש רבי' וכתב הר"ן בספ"ק שזהו לדעת הרז"ה אבל הראב"ד סובר שאין ישינים תחתיו אא"כ הוא פחות מג': ודע שזה שהסכימו רש"י והר"ן לפרש דופן ועקומה שרואין כאילו הדופן נעק' וכאילו הסכך כולו שמן הדופן לאצטב' הוא הדופן אלא שנתעקם כך הם דברי הרמב"ם בפ"ה:

ומ"ש דאויר בין בגדולה בין בקטנה שוין דבין באמצע בין מן הצד בג"ט פסולה שם (יז.) אמר רבה אשכחתינהו לתלמידי דבי רב דיתבי וקא אמרי אויר פוסל בג' סכך פסול פוסל בארבע ומייתי לה מדתנן הרחיק את הסיכוך מן הדפנות ג"ט פסולה ומתני' משמע דבין בגדולה בין בקטנה מיירי ובהדיא אמרי' בגמרא הכי כמ"ש בסמוך ומתני' נמי במן הצד מיירי דקתני דפוסל בג"ט וכ"ש באמצע:

ומ"ש דבפחות מג' מצטרף להשלים שיעור סוכה אבל אין ישינים תחתיו שם (יט:) גבי הא דתניא פסל היוצא מן הסוכה נדון כסוכה א"ר הושעיא לא נצרכה אלא לסכך פסול פחות מג' בסוכה קטנ' והאי יוצא יוצא מתורת סוכה מתקיף לה רב הושעיא לא יהא אלא אויר ואויר בפחות מג"ט בסוכה קטנה מי פסול א"ל ר' אבא זה מצטרף ואין ישינין תחתיו וזה מצטרף וישינין תחתיו ופירש"י לא יהא אלא אויר ופשיטא דכשר דאפי' אויר החמור ממנו אינו פוסל בשיעור זה א"ל ר' אבא להכי אהני לדון כסוכה דאשמעינן תנא לומר שישינים תחתיו דאילו אויר פחות מג' מצטרף להשלים שיעור הסוכה אבל אין ישנין תחתיו וכתב הרא"ש וכ"מ בירו' פ"ג דברכות כפירש"י וכתב עוד דלא תיקשי לך איך יוכל אדם להזהר בסוכה מלאה נקבים שלא יישן תחת הנקבים דהכא מיירי כשאויר מהלך בכל אורך הסוכה:

ומ"ש והא דאויר פוסל בג' וסכך פסול פוסל בד' היינו בסוכה שאין לה אלא ג' דפנות וכו' עד סוף הסימן הכל שם בתוספות ובפיסקי הרא"ש ז"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.