מחצית השקל/אורח חיים/תרלב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרלב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) הכותל כו' מגיעות לסכך. דאם יש אויר מפסיק בין הכותל לסכך איך א"ל דופן עקומ' דהיינו שיחשב הסכך לדופן ויצטרך להדופן. הא אי אפשר לצרפו דהא אויר מפסיק:

ודע כו' ונידון כסכה. וז"ל רש"י שם אהאי ענינא דף י"ד סוף ע"ב דהאי טפח דאבראי מיחשב נמי כסכה דאלו סכך כשר הוי מותר לישן שם ויוצא ידי סכה דאמרינן לקמן פסל היוצא מן הסכ' כה"ג נידון כסכ' עכ"ל רש"י. והוא וזה שנזכר בסי' תרל"א סעיף ו'. ור"ל כמו לענין הכשר אף על גב שדופן האמצעי לא נעשה בשביל מחיצות החיצונות אפ"ה כשר דע"כ (חד) סככה הוא הפנימי והחיצון. ה"ה לענין פסול חשבינן כאלו גם טפח הד' הוא בפנים:

ואם כן לדידיה. ר"ל למהרש"א דמשמע דס"ל אפילו יש שם דופן. מ"מ חשבי' כאלו האי טפח דאבראי הוא מבפנים וה"ל נסר ד"ט מבפנים. ואיכא סכך פסול ד"ט דפוסל בסכה. אלא דהוי מכשירים משום דופן עקומה. כמו בכ"מ היכי דאיכא סכך פסול פחות מד"א. ועל זה הקש' מהרש"א מאי מהני דופן עקומה מכל מקום הסכ' פסול'. דהא חסרי לה הני ג' טפחים של הנסר משיעור סכה. דהא מיירי בסכה קטנה. וא"כ לפי דעת מהרש"א אפי' בגדול' ניהו דאפי' אמרינן דופן עקומ'. מ"מ נשאר שיעור סכה וכשרה מ"מ תחת אותן ג' אסור לישב ולישן כדין דופן עקומה:

ואין ריוח ביניהם. עמ"ש סי' תרכ"ז כו' וכתב שם דלא חשבינן כחדא אף שקבוע במסמורים אם לא שחברן יחד קודם שהניחן על הגג דוקא התם משום שיש ריוח ביניהם. ואף שאין הריוח ג' טפחים משא"כ הכא דאין ריוח ביניהם כלל:

ה"ל כלו סכך כשר. דהא השתא כו' ר"ל דשם פליגי אמוראי בנסרים שרחבן ד' טפחים דפסולים לסכך. אם הפכן על צדיהן והצדדים אין רחבים ד' טפחים אי רשאים לסכך בהן. אי נאמר כיון דאין מן הנסר דסכה רחב ד' טפחים שרי או דלמא נסר שרחב ד' טפחים יש עליו שם סכך פסול. ואפילו אין ממנו בסכה ד' טפחים מכל מקום אסור. מידי דהוי אשפודין של מתכת דאפילו אין רחבים ד' טפחים פסולים. ובעי הש"ס לאותבי' דמאן דאמר דמותר לסכך אם הפכן על צדיהן. מדתניא נתן עליה נסר רחב ד' טפחים אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלשה טפחים פסולה. והיכי דמי לאו כה"ג שהפכן על צדיהן והצדדים אין רחבים כ"א ג"ט. אלמא כה"ג פסול. ומשני לעולם הפכן על צדיהן כשר. והב"ע דאנח נסר רחב ד' אפומא דמטללתא והכני' ג"ט לתוך הסכ'. וטפח א' יוצא חוץ לסכה. וע"י דופן עקומה. ואותן ג"ט שם דופן עליהם ולא מצטרפים עם הטפח שיוצא לחוץ לדעת מ"א. א"כ גם אותן ג"ט דין סכך כשר יש להן כיון דאין מן הנסר בסכה כ"א ג"ט. אע"ג דשם דופן עליהם מ"מ סכך כשר הוא. דלא אמרינן דופן עקומה כ"א שלא יצטרף עמו הטפח שיוצא לחוץ וא"כ מצטרף לשיעור הכשר סכה כיון דאין בסכה כ"א ג"ט דהא מותר לסכך כל הסכ' בנסרים רחביס ד"ט אם אינו מכני' מהן לתוך הסכ' כ"א ג"ט מכל נסר דהיינו הפכן על צדיהן ונתיישב בזה קושית מהרש"א דהוצרך לו' דאין שם דופן דאי הוי דופן הית' כשרה אע"ג דמיירי בסכה קטנה כנ"ל:

ואע"ג דקי"ל כו' ר"ל מה בכך ניהו דקושית מהרש"א מיושבת לפי הס"ד כמ"ד הפכן ע"צ כשר א"כ אי הוי שם דופן גם השלש' טפחים יש עליהן שם סכך כשר. אבל לדינא אין נ"מ כיון דקי"ל הפכן ע"צ פסול. וא"כ ניהו אם יש שם דופן אמרי' ע"י דופן עקומה אין טפח היוצא לחוץ מצטרף עם הג"ט שבפנים מ"מ יש על ג"ט שבפנים דין סכך פסול כמו בהפן ע"צ. וא"כ ה"ה בשינדלי"ן כה"ג. מ"מ ה"ל סכך פסול פחות מד"ט. גם למ"ד הפכן ע"צ פסול. אינו פוסל אלא בסיכך כל הסכ' בצדי נסרים זה אצל זה. אבל משום נסר א' שהופך על צדו לא נפסלת הסכ'. דאפי' נאמר שי"ל דין שפודים של ברזל. הא גם השפודים ובכל סכך פסול פחות מד' טפחים בסכה גדולה ישנים תחתיו:

(ב) (ס"ק ב) הסכך כו' אעפ"י שאינו נמשך כו'. ר"ל אינו מרוחק ברוחב:

כיון דהגובה כו' לא אמרי' חביט ולבוד להחמיר ר"ל תחל' היינו צ"ל חביט רמי כדלעיל סי' תרל"א סעיף ה'. ועי"ז הוי כאלו הגג מונח למט'. ואח"ז היינו צ"ל לבוד הגג עם הקורה ולחומרא לא אמרי' תרתי ניהו דלבוד להחמיר ס"ל למ"א בסי' תק"ב וכן בס"ס זה דאמרי' דלא כרמ"א אבל חבוט ולבוד להדדי להחמיר מודה דלא אמרי'. ועיין מ"ש הר"ן על פלוגתא שבדף י"א ע"א דפליגי ר"א ורבינא וכ"ע ס"ל אם הי' בסכה אויר ג"ט ומיעטו בסכך פסול דכשר'. דהא אין בסכך פסול שיעור לפסול. וכן אין באויר שיעור לפסלו דהא לא נשאר אויר ג' טפחים ואמרי' לבוד. וכ"ז אם כה"ג הוי מן הצד. אבל אי הוי כה"ג באמצע סכך פליגי א"א לבוד באמצע או לא. והקש' הר"ן למה נקט הפלוגתא בכה"ג שנעש' האויר פחות מג"ט ע"י שמיעט בשפודים ה"ל למנקט כפשוטה. שיש אויר מתחלתו באמצע סכך פחות מג"ט א"א לבוד. ותי' דחדושא אתי לאשמעינן למ"ד אין לבוד באמצע אפי' הי' אויר ג"ט מן הצד ומיעטו ע"י סכך פסול דמודה דאמרי' לבוד היינו דוקא שהניח הסכך הפסול לצד סכך הכשר. ונשאר האויר לצד הדופן כה"ג אמרי' לבוד מן הצד. אבל אם הניח הסכך פסול לצד הדופן לא אמרי' לבוד דה"ל לבוד באמצע. ואע"ג די"ל דאותו סכך פסול המונח לצד הדופן הוי דופן עקומה וא"כ האויר הוא מן הצד וי"ל לבוד. מ"מ תרתי לא אמרי' דופן עקומה וגם לבוד עכת"ד. ובוודאי בזה לא פליגי אמוראי דגם למ"ד דאמרי' לבוד באמצע והכי קי"ל. מ"מ מסתמא מודה דלא אמרי' לבוד ודופן עקומה להדדי. ואע"ג שנרא' מדברי מ"א דהוי אמרי' חביט ולבוד להדדי אי לאו דהוי לחומרא. צריך לחלק בין דופן עקומה ולבוד. לבין חביט ולבוד מ"מ חידוש הוא בעיני שלא הביא הרב"י דברי הר"ן הנ"ל לדינא. דהא לא מצינו בפוסקים חולק על הר"ן. וגם י"ל ראיה מן הש"ס כנ"ל. ואף גם אם הרב"י מצא מי שחולק על הר"ן בזה. מ"מ ה"ל עכ"פ מחלוקת בזה. ואולי י"ל כוונות הר"ן דוקא למ"ד אין לבוד באמצע. דא"א לומר לבוד אלא אם נאמר תחלה דופן עקומה ועי"ז הוי לבוד מן הצד כנ"ל כה"ג לא אמרי' כיון דתרווייהו צריכים זה לזה. אבל לדידן דאמרי' לבוד באמצע אמרי' בסכה א' דופן עקומה וגם לבוד אי אותה סכה צריכה לדופן עקומה וגם ללבוד כיון דאין צריכים זה לזה. לכן לא הביא הרב"י דברי הר"ן לדידן. אולם זה ליתא אפי' נאמר סברא זו מ"מ יש נ"מ גם לדידן דלפעמים צ"ל דופן עקומה וגם לבוד וצריכים זה לזה לפי מ"ש מ"א ר"ס זה בשם הר"ן דלא אמרי' דופן עקומה אלא כשהדפנות מגיעות לסכך. א"כ ה"ה כשהדפנות גבוהים עד הסכך. אלא שהסכך מרוחק במשך רוחב הסכה ויש שם אויר דא"א לו' דופן עקומה לדעת הר"ן. אך אם אותו אויר אינו רחב ג"ט י"ל תחלה לבוד והוי כאלו הדפנות מגיעות עד הסכך ואח"ז נאמר דופן עקומה. והם צריכים זה לזה דא"א לומר דופן עקומה אם לא נאמר תחלה לבוד. ומה לי אם צ"ל תחלה לבוד ואח"כ דופן עקומה או להיפך שצ"ל תחלה דופן עקומה ואח"כ לבוד. וכן משכחת כה"ג אם הדפנות מרוחקים מן הסכך פחות מג"ט ויש שם אויר. ג"כ צ"ל תחלה לבוד ואח"כ דופן עקומה א"כ גם לדידן נ"מ בדברי הר"ן דכה"ג לא אמרי' וה"ל להרב"י להביא דברי הר"ן:

(ג) (ס"ק ג) אלא כו' וכמש"ל בש"ע. שכתב וז"ל בד"א בסכה גדולה שיש בה יותר על הסכך פסול ז' טפחים כו'. וכ"מ מלשון רש"י דף י"ז ע"ב:

(ד) (ס"ק ד) ואף כו' לרחבה כו' כשר. ר"ל החלק של צד דופן האמצעי דאמרי' דופן עקומה. ומבואר בטור דוקא אי ב' המחיצות שבצדדים ארוכות. אבל אי צד א' אין לה כ"א טפח שוחק וצ"ה או מחיצה ז' אז חלק החיצון פסול. דא"א דופן עקומה אז אין לחיצון כ"א ב' דפנות כמין גא"ם. ואם מחובר מ"ה מצטרף כו' ומבואר דאפי' אין בפנימי לבד שיעור הכשר סכה. אלא בצירוף החיצון אפ"ה כיון שמחובר מן הצדדים מצטרף:

(ה) (ס"ק ה) אם כו' וסתום בסכך פסול. אלא בסתום בסכך כשר:

עמ"ש סי' תק"ב. ר"ל לפי פי' מ"א פה אזדא ראיית רמ"א שם דהוכיח מכאן דלא אמרי' לבוד להחמיר. ומ"א שם חולק עליו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.