בית יוסף/אורח חיים/תרכג

בית יוסף ‏ אורח חיים תרכג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ומאריכין בסליחות וברחמים עד שיגיע זמן תפלת נטילה וזמנה סמוך לשקיעת החמה וכו' בסוף יומא כתב הרא"ש בשם הר"מ שצריך להתפלל תפלת נעילה ביום דבירושלמי פ' תפלת השחר ובר"פ בתרא דתעניות פליג ר"י על רב ואמר אין תפלת נעילה אלא ביום ורב ור"י הלכה כר"י והכי איתא התם אימתי היא נעילה רבנן דקסרין אמרין איתפלגון ר' יוחנן ורב רב אמר נעילת שערי שמים אפי' בלילה ור' יוחנן אמר נעילת שערי היכל דהיינו ביום אחר הדלקת נרות של בין הערבים א"ר יודן נונתואה מתניתין מסייע ליה לרבי יוחנן בשלשה פרקים הכהנים נושאין כפיהם ד' פעמים ביום בשחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה ואית לן למימר נעילת שערי שמים דהא איתקש נשיאות כפים לשירות מה שירות ביום אף נשיאת כפים ביום אחוה דאמיה דרב אדא הוה צייר גולתיה דרב בצומא רבא א"ל רב כד תחמי שמשא בריש דיקלא הב לי גולתי דניצלי נעילה מיחלפא שיטתיה דרב תמן הוה אמר נעילת שערי שמים והכא הוא אומר נעילת שערי היכל פי' דאמר רב כד תחמי שמשא בריש דיקלא דהיינו זמן נעילת שערי היכל אמר רב מתנא ע"י דרב מאריך בצלותיה סגי היה מגיע לנעילת שערי שמים פי' תפלתו היתה נמשכת עד נעילת שערי שמים אלמא ר' יוחנן פליג עליה דרב וגם ר' יודן מייתי סייעתא לר' יוחנן ממתני' וגם רב גופיה היה מתפלל ביום אלא שהיתה תפלתו נמשכת עד הלילה הלכך אין להתפלל תפלת נעילה אלא ביום עכ"ל וכ"כ שהוא דעת הרמב"ם שכתב בפ"א מהלכות תפלה שתפלת נעילה מתפללין אותה אחר תפלת המנחה סמוך לשקיעת החמה ובפ"ג כתב תפלת נעילה זמנה כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה והר"ן כתב ג"כ הירושלמי הזה אלא שבמקום ר' יוחנן כתב שמואל ומ"מ כתב וז"ל והוי יודע שיש מי שפוסק כשמואל וכ"כ הר"מ מרוטנבור"ג ז"ל אבל מדברי הרי"ף נראה שהלכה כרב ואח"כ אנן דמפשינן בתפלת נעילה פסוקי דרחמי ומילי דתחנונים טובא מכי חמינן לשמשא בריש דיקלא מתחילין לה כדאיתא בירושלמי עכ"ל: וכ"כ המרדכי דין תפלת נעילה להתפלל אותה ביום ומה שנהגו להתפלל אותה בלילה ודאי לא הנהיגו אבותינו כן אלא שמפני שהחזנים מושכין עד הלילה סבורים שבדין עושים עכ"ל. וכ"כ הגהמ"י בפ"ג מהל' תפלה על דברי הרמב"ם כ"כ הר"מ והנהיג והורה הלכה למעשה שאין להתפלל תפלת נעילה אלא ביום וכ"כ רבינו יהודה בשם רש"י והביא ראיות לדבר ובסוף דבריו כתב נראה שאין להתפלל נעילה ולא לעלות לדוכן אלא ביום מהיקשא דלשרתו ובודאי לא הנהיגו אבותינו כך אלא שהחזנים האריכו עד הלילה וסוברים שכדין עושין וכתבו עוד נ"ל שאין לדקדק דלרב תהא תפלת נעילה דוקא בלילה מדקאמר תפלת נעילה פוטרת של ערבית כי ס"ל שגם ת"ע זמנה מפלג המנחה ואילך כדאיתא בפ' תה"ש (כז.) רב צלי של שבת בע"ש אבל נוכל לדקדק משם שזמנה מפלג המנחה ואילך כדאמרי' בירושלמי דא"ל רב לשמעי' כד תחזי שמשא אריש דיקלא הב לי גולתי דנצלי נעילה והמתפלל בלילה אומר דברים שאינם כן לפני השכינה ע"כ ומתוך דברים הללו יתבאר לך דלדידן דמפשינן טובא ברחמי היה צריך להקדים ולהתפלל אותה מבע"י הרבה כדי שיגמור החזן חזרת התפלה ביום ולפחות שיהא נשיאות כפים ביום אלא דאם כן היינו צריכין להקדימה מבע"י טובא לפי שאנו מרבים בסליחות ואנן בעינן שיתפלל אותה מכי חמינן שמשא בריש דיקלא ולפיכך נראה שיש לש"ץ לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות וסעד לדברי מצאתי בהגהות מיימן בהלכות שביתת עשור וז"ל לפעמים לא היה הר"מ אומר א"מ של מנחה עד אחר נעילה כדי להתפלל ביום וכן כל הפזמונים שאומרים בנעילה פעמים היה מדלגם עד אחר ברכת כהנים כדי שיהא נשיאות כפים ביום ואז היה מושך בפזמינים עד הלילה ואח"כ אומר א"מ עכ"ל:

ור"ע כתב אומרים אשרי ובא לציון כבר כתבתי בזה בסי' תרכ"ב:

ומתפלל ז' ברכות כמו במנחה בסוף יומא (פז:) בעי תפלת נעילה מאי היא רב אמר צלותא יתירתא ושמואל אמר מה אנו מה חיינו ופירש"י צלותא יתירתא מתפלל שבע כשאר התפלות ושמואל אמר מה אנו מה חיינו אומר ואינו מתפלל. וכתב הר"ן צלותא יתירתא מתפלל ז' כשאר תפלות אותן ז' ברכות שהתפלל בשחרית ומנחה אלא שכולל בה מה אנו וקרי ליה יתירתא לפי שמוסיף בה דברים ושמואל אמר מה אנו בלחוד ואיתותב התם שמואל ואמרי' נמי עולא בר רב נחת קמיה דרבא פתח באתה בחרתנו וסיים במה אנו מה חיינו ושבחיה א"ר הונא בריה דרב נתן ויחיד אומר אחר תפלתו:

ומ"ש אלא שאומר במקום כתבנו חתמנו וכו' כ"כ הרוקח והמרדכי:

ובסדר ר"ע אינו חותם כמו שאינו חותם בשאר תפלות ונראה דאפי' למי שפוסק שאין לחתום בשאר תפלות שאינו גורס וחכמים אומרים כ"מ שזקוק לשבע וכו' כבר כתבתי ברייתא זו וגרסאותיה בסי' תר"ז ומשם יתבאר לך שמה שכתב אלא גורס וחכמים אומרים חותמין בברוך לאו דוקא דגירסא הכי איתא אם רצה לחתום בוידוי חותם וכן מ"ש מ"מ בתפלת נעילה חותמין בברוך היינו לומר שאם רצה לחתום חותם אבל לא שיהיה מחוייב לחתום וזה שכ' רבי' נראה דאפי' למי שפוסק שאין לחתום בשאר תפלות וכו' מ"מ בתפלת נעילה חותמין בברוך וכו' דבר פשוט הוא ולא ניתן לכתוב לרוב פשיטתו אבל מ"ש מיהו כיון דאיכא פלוגתא טוב שלא לחתום אינו מכוון בעיני דמשמע לי דלדברי הכל אם רצה לחתום בנעילה חותם וזה שאינו חותם בסדר ר"ע לאו משום דאינו רשאי לחתום אלא משום דכיון דאינו מחוייב לחתום לא כתב ר"ע שיחתום אבל אה"נ שאם רצה לחתום חותם אפי' לר"ע:

ואם חל בשבת מזכיר בה של שבת וכו' מימרא דריב"ל בפ' במה מדליקין (כד:) וכתב בהגהות מרדכי נראה שאם לא הזכיר של שבת בתפלת נעילה מחזירין אותו ונרא' מדבריו שם שיש חולקין:

ומ"ש אבל בוידוי של אחר התפלה א"צ להזכיר של שבת כ"כ שם הרא"ש והמרדכי וז"ל הרא"ש ור"ח שחל בשבת נהיגי שלא להזכיר שבת ביעו"י לפי שכבר סיים ברכת שבת ולא מצינו הזכרה אחר החתימה וכן בי"ה שחל להיות בשבת אע"פ שמזכיר של שבת בתוך התפלה בוידוי שאומר אחר התפלה אין להזכיר בו שבת מה"ט נמי שאין להזכיר אחר החתימה עכ"ל ולפ"ז ש"ץ שהוא אומר בתוך תפלתו אותו וידוי שהיחיד אומר אחר תפלתו צריך הוא להזכיר ולא אמר רבינו שא"צ להזכיר אלא היחיד דוקא וכן משמע ודאי דביחיד מיירי דהא בתר הכי אמר ויחזור ש"ץ התפלה וכ"כ בהדיא בשבלי הלקט סי' קע"א וכן מצאתי בתשו' אשכנזים ומיהו אם לא הזכיר ש"ץ של שבת באתה נותן נראה שאינו חוזר דהא איכא מ"ד דביעלה ויבא שבאמצע תפלה אינו מזכיר של שבת ומשמע דה"ה לאתה נותן אפי' לש"ץ הלכך בדיעבד מיהא סמכינן עליה.

ומ"ש ואומר כתר כמו במוסף כ"נ ממ"ש המרדכי בנעילה אומר פעמים באהבה כמו במוסף:

ומ"ש ונושאין הכהנים את כפיהם פשוט במשנה ר"פ בתרא דתעניות (כו.): כתב המרדכי שבתפלת נעילה אינו אומר א"מ . כתוב בתרומת הדשן סימן רע"ח דנמצא בנימוקי' במוצאי יום הכפורים אין הדין והבימה מסתלקת עד שישלימו ישראל סדריהם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.