מחצית השקל/אורח חיים/תרכג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרכג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) לשקיעת כו' היינו סוף שקיעה כו' כוונתו דהטור כ וז"ל וזמנה סמוך לשקיעת החמה כשהחמה בראש האילנות ופי' הב"ח דסמוך לשקיעה היינו חצי שעה קודם השקיעה כדאמרי' גבי סמוך למנחה דר"ל חצי שעה קודם מנחה מ"מ מוכח מדברי הטור דסמוך לשקיעה וכשהחמה בראש האילנות חד זמן הוא וזמניהם שוה ולכן הקשה הב"ח על לשון הש"ע שכ' זמן תפלת נעילה כשהחמה כו' כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה הא זמן שניהם א' כנ"ל וע בט"ז מה שרצה לדחוק בזה ולכן תי' מ"א דהטור מיירי בתחלת שקיעה ובש"ע מיירי סוף השקיעה דהוא זמן ארוך אחר זמן שהחמה בראש האילנות שהוא חצי שעה קודם תחילת השקיעה ומתחלת השקיעה עד סוף השקיעה הוא שיעור ד' או ה' מיל לכל מר כדא"ל כדאי' בפסחים דף צד:

כמ"ש התוס' במס' ע"ז דף לד ע"א ד"ה מתענים כו' דשקיעת החמה יש לו' דהוא סוף שקיעה והיינו צ"ה ע' שם:

עב"י סי' תקס"ב שמפרש כן דברי הש"ס כל תענית שלא שקעה עליו חמה כו' דרצה לו' סוף שקיעה והוא צ"ה והביא ג"כ דברי תו' הנ"ל:

וכתב הב"ח שנוהגים עכשיו כו' דבירושלמי פליגי רב ור"י דהא מה"ט קראו לתפלה זו נעילה ע"ש זמנה. דרב ס"ל דזמנה בזמן נעילת דלתי שמים (וכ' רמב"ם ריש הל' תפלה דר"ל שננעלו שערי שמים בעד החמה ונסתרה) והיינו בלילה. ור' יוחנן ס"ל דזמנה בזמן נעילת דלתי היכל שהוא ביום. ומסיק הב"ח דפלוגתייהו בזמן סוף התפלה דהיא העיקר ולר"י צ"ל סיום התפלה ביום דהיינו כשהחמה בראש האילנות ואז הוא התחלת התפלה לרב וסוף זמנה לרב הוא בלילה מ"מ מודה רב דלכתחלה אם אפשר יש להתחיל התפלה ביום אלא שהסיום יהיה בלילה:

ונראה להב"ח עיקר כהפוסקים כרבי יוחנן דגם הסיום צ"ל ביום ועז"כ הב"ח ועכשיו שנוהגים כו' דסוברים כהרי"ף ורא"ש ר"ל דפסקו כרב. ולכאורה מה שמביא מ"א דברי הב"ח הוא למותר דהא הרב"י בש"ע פסק להדיא כהרי"ף ורא ש לפי' מ"א דשקיעת החמה שכתב בש"ע ר"ל סוף השקיעה. וע"כ צ"ל דלא הביאו אלא משום סוף דברי הב"ח שיאמר חרוז היום יפנה קודם הערב שמש. אולם גם לענין זמן תפלה הוצרך להביא דברי הב"ח דבש"ע כתב שישלים סמוך לשקיעת החמה וניהו דמ"א פי' דר"ל סוף השקיעה דהיינו צ"ה מ"מ הא כ' סמוך לשקיעה היינו חצי שעה קודם צ"ה וכמ"ש מ"א ג"כ בס"ק ד'. דעדיין הוא יום או ב"ה. והב"ח הקיל ע"פ המנהג אפי' יהיה סיום התפלה בלילה ממש:

אך צריך להתחיל כו' דהא בזה גם רב מודה אם אפשר כנ"ל וכתב שיזהרו שלא למהר ולבלבל עי"ז תפלת המנחה והחכם עיניו בראשו ע"ש:

(ב) (ס"ק ב) בזה כו' ומ"ש הב"י די"ח כו' ז"ל הרב"י וכתב בהגמ"ר נראה שאם לא הזכיר של שבת בתפלת נעילה מחזירים אותו. ונראה מדבריו שם שיש חולקים עכ"ל הרב"י וז"ל הגמ"ר פ' במה מדליקין ונראה נמי דאם לא הזכיר של חנוכה במוספים ושל שבת בתפלת נעילה מחזירים אותו דהא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות וה"ה נמי בר"ח שחל בשבת אם לא הזכיר ר"ח בבהמ"ז מחזירים אותו:

יום הוא שנתחייב באכילה (ר"ל אע"ג כשחל ר"ח בחול אם לא הזכיר ר"ח בבהמ"ז אין מחזירים אותו משום דאינו חייב לאכול פת בר"ח משא"כ בשבת אם שכח להזכיר רצה מחזירים אותו דבשבת חייב לאכול פת כדלעיל סי' קפח מ"מ ר"ח שחל בשבת גם בשביל שלא הזכיר ר"ח מחזירים אותו דהא היום חייב באכילה) ור"א היה אומר דאין מחזירים אותו כדאמר הכא דאלמלא שבת אין נביא בר"ח (ר"ל דאמרי' בשבת דף כד א"ר גידל אמר רב ר"ח שחל בשבת המפטיר בנביא בשבת א"צ להזכיר של ר"ח שאלמל' שבת אין הפטרה בנביא בר"ח) ולהכי אין מזכירים של ר"ח ה"נ אי לאו שבת אין אכילה היום וניהו דטעון הזכרה מיהו אין מחזירים עכ"ל הגמ"ר. והבין הרב"י דהר"א שכתב דאין מחזירים לא קאי על ר"ח שחל בשבת לחוד אלא קאי על כל מה שכתב הגמ"ר דמחזירים ס"ל לר"א דאין מחזירים ופליג גם על ההזכרה של שבת בנעילה ואף ע"ג דסיים הר"א ה"נ אי לאו שבת אין אכילה היום דמזה משמע דמיירי בהזכרת ר"ח שחל בשבת בבהמ"ו מ"מ ס"ל להרב"י דפליג גם על ההזכרה בנעילה והא דנקט לשון השייך בבהמ"ז של ר"ח משום דראייתו ממפטיר בר"ח נקט ג"כ ר"ח וה"ה די"ל כן לענין נעילה דאי לאו יוה"כ אין נעילה בשבת אבל מ"מ חולק וס"ל דר"א לא פליג כ"א אהזכרה של ר"ח שחל בשבת בהמ"ז אבל בהזכרה בנעילה מודה דמחזירים אם לא הזכיר שבת דהא ראיית ר"א מר' גידל א"ר כו' המפטיר כו' ושם איבעי' מהו להזכיר של חנוכה במוסף כיון דליכא מוסף בחנוכה אין מזכירים או דלמא כשחל בשבת או בר"ח יום הוא שנתחייב בארבע תפלות ובעי למפשט מהא דרב גידל אמר רב כו' המפטיר כו' וה"ה דאין מזכירים חנוכה במוסף. ודחי מי דמי התם ליכא נביא בר"ח כלל דהכא בחנוכה איכא הזכרה בתפלה בערבית ושחרית ומנחה. לכן גם במוסף מזכירו. והכי קי"ל. וא"כ ה"ה בנעילה אין לר"א ראיה מרב גידל א"ר כו' דג"כ י"ל כיון דאיכא הזכרה של שבת בשאר תפלות מודה ע"כ הר"א דגם בנעילה מחזירים דשפיר י"ל יום הוא שנתחייב בד' תפלות:

ועמ"ש לעיל סי' קפח ס"ק י"ב. ומ"ש הגמ"ר דאם לא הזכיר של חנוכה במוספים דמחזירין לא קי"ל הכי ועיין טעמו של הגמ"ר לקמן סי' תרפ"ב בט"ז:

(ג) (ס"ק ג) נושאים כו' ואפי' איחר כו' מהרי"ל ד"מ וז"ל ד"מ הטעם דאברים ופדרים קרבן תמיד היו נשרפים בלילה עכ"ל. ור"ל אף ע"ג דהקרבת הקרבן היה צ"ל ביום מ"מ כיון דעיקר מעשה הקרבן היה ביום מותר לגמור שריפת אברים ופדרים בלילה. ה"ה הכא. כיון דעיקר התפלה היה ביום מותר לגמור לישא כפיו בלילה. וב"ש כו' בסוטה פ' אלו נאמרים דף מ"ד ע"א כצ"ל:

דבזה אין קפידא כ"כ כמ"ש רמ"א לעיל ס"ס קכ"ט:

דהא בתפלה שראוי לישא בה כפיו אומרים אלקנו כו' ותפלת מנחה ביוה"כ אע"ג דאין נושאים בו כפים מ"מ כיון שאם עלה כהן לא ירד מ"ה מקרי ראוי לנשיאת כפים ה"ה די"ל כן לדידן בתפלת נעילה דאע"ג דהמנהג שלא לישא כפיו מ"מ ודאי אם עלה לא ירד. ע"ש בב"י בשם הר"ן שכתב אומר א"מ ביוה"כ שחל בשבת:

אע"ג דבר"ה שחל בשבת אין אומרים א"מ שאני יוה"כ שהוא גמר דין ואם לא עכשיו אימתי עכת"ד:

וניהו דלא קי"ל כהר"ן מכל מקום בנעילה דהוא גמר דין ממש י"ל כסברת הר"ן דאם לא עכשיו אימתי:

(ד) (ס"ק ד) ותוקעים כו' עבר יום (טור) בסי' תרכ"ד:

אע"ג כו' משמע שעדיין לא יצאו כוכבים דהא קתני סמוך והוא חצי שעה קודם שקיעה כצ"ל בשם הב"ח:

מ"מ הוי ב"ה. ולפ"ז צ"ל דמ"א ס"ל דסמוך אין השיעור חצי שעה:

דהא ב"ה אין שיעורו כ"א לערך רביע שעה כמ"ש לעיל סי' רס"א ור"ל כיון דהוי ב"ה ול"ג על שבות ב"ה במקום מצוה ואע"ג דבסי' שמ"ב מסתפק מ"א אי לא גזרו במוצאי שבת על שבות ב"ה דשאני אפוקי יומא כו' וצ"ל דהכא הקילו דכמה טעמים יש על תקיעה זו. ועס"ס רצ"ט. וגם שם רמז מ"א לעיין כאן. ור"ל אע"ג דבמוצאי שבת קודם שהבדיל בתפלה אסור אפי' טלטול נר מ"מ הקילו כאן:


מעבר לתחילת הדף
· הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.