בית יוסף/אורח חיים/תמ

בית יוסף ‏ אורח חיים תמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עכו"ם שהפקיד חמצו אצל ישראל וכו' בפ"ק דפסחים (ה:) אמר מר יכול יטמין ויקבל פקדונות מן העכו"ם ת"ל לא ימצא והא אמרת רישא שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה לא קשיא הא דקביל עליה אחריות הא דלא קביל עליה אחריות כדאמר להו רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא מבתייכו כיון דאילו מיתבד או מיגנב ברשותייכו קאי ובעיתו לשלומי כדידכו דמי ואסור:

ומ"ש ל"ש אם הוא בביתו או בכל מקום ברשותו חייב לבערו ברייתא שם דיליף בג"ש קרא דז' ימים שאור לא ימצא בבתיכם וקרא דלא יראה לך שאור בכל גבולך ליתן את האמור של זה בזה ושל זה בזה:

ומ"ש בשם בה"ג אינו מכוון וז"ל הרא"ש שם י"א דוקא שומר שכר דחייב בגניבה ואבידה אבל ש"ח לא ודייקי מלישנא דאלו מיגנב או מיתבד וכ"כ ר"י ובה"ג כתב דאפילו ש"ח נמי ומיגנב או מיתבד נמי בפשיעה קאמר ומשום דבעי למימר ובעיתו לשלומי הוצרך לומר מיגנב או מיתבד וכ"כ ר"י דלבה"ג ה"ה ש"ח חייב ואינו מותר אלא כשאינו חייב באחריותו כלל אפילו בפשיעה כגון שהתנה וכן נראה עיקר עכ"ל גם מ"ש רבינו בשם הרמב"ם דאפי' הוא שומר חנם עליו חייב לבער אינו מכוון שהרי כתב בפ"ד עכו"ם שהפקיד חמצו אצל ישראל אם קיבל עליו ישראל אחריות שאם יאבד או יגנב ישלם לו דמיו ה"ז חייב לבערו הואיל וקיבל עליו אחריות נעשה כשלו ואם לא קיבל עליו אחריות מותר לקיימו אצלו ומותר לאכול ממנו אחר הפסח שברשות העכו"ם הוא עכ"ל הרי דלקבל עליו אחריות כתב שאם יאבד או יגנב ישלם לו דמיו משמע דוקא בשקיבל עליו גניבה ואבידה אבל ש"ח לא. אחר שכתבתי זה בא לידי ספר א"ח וכתוב בו ר"י במקום בה"ג וכן כתוב בו בה"ג במקום הרמב"ם והיא הנוסחא האמיתית:

ומ"ש ולזה הסכים א"א ז"ל הוא ממ"ש שם אברייתא דעכו"ם שנכנס לחצר ישראל ובצק בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו זקוק לבער מכאן ראיה דש"ח חייב לבער דסתם פקדון ש"ח הוא:

ומ"ש ואפילו אם אינו חייב באחריותו אלא שהעכו"ם אלם וכו' הם דברי הרמב"ם בפ"ד וז"ל עכו"ם אנס שהפקיד חמצו אצל ישראל אם יודע הישראל שאם אבד או נגנב מחייבו לשלמו וכופהו ואונסו לשלם אע"פ שלא קיבל עליו אחריות ה"ז חייב לבערו שהרי נחשב כאילו הוא שלו מפני שמחייבו האנס באחריותו וכתב ה"ה שכתב כן שהוא מפרש דהא דאמר רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא כיון דאילו מיגנב בעיתו לשלומי וכו' תשלומים אלו היו שלא מן הדין אלא באונס ואעפ"כ נקרא החמץ שלהם ובהשגות כתב שאין אחריות מן האונס אחריות שיתחייב לבערו בשביל כך וכ"כ מקצת המפרשים שזה אחריות מדין ומחוק המלכות היה שהיה עליהם לפרנס אנשי החיל שהיו שומרים העיר אבל בהלכות רי"ץ גיאות נראה כדברי רבינו ע"כ לשון ה"ה:

ואם אינו חייב באחריותו אינו חייב לבערו אריש הסימן קאי שכתב שאם הוא חייב באחריותו חייב לבער ונמשך בביאור דיני חיוב באחריותו ע"כ ועכשיו שסיים אמר שאם אינו חייב באחריותו אינו חייב לבערו:

ומ"ש אפי' העכו"ם כבוש תחת ידו ושרוי עמו בחצר הכי יליף מקראי בפ"ק דפסחים:

וצריך לעשות לפניו מחיצה גבוה י' טפחים שם אמר רב חמצו של עכו"ם עושה לו מחיצה גבוה י' ומדברי רבינו נראה דבלא קיבל עליו אחריות מיירי וכן פירש"י וכ"נ מדברי הרמב"ם וכתב ה"ה שזה דעת קצת מפרשים אבל בעל העיטור והרמב"ן וקצת מן האחרונים מפרשים דבלא קיבל עליו אחריות לא בעי מחיצה י' אלא מפנהו לכל מקום כדי שלא יכשל בו וקיבל עליו אחריות די לו בייחד בית ובמחיצה י' דכיון דייחד לו בית לאו ברשותו הוא ואע"ג דקיבל עליה אחריות עכ"ל:

הלכך עכו"ם שנכנם בבית ישראל בפסח וחמצו בידו וכו' שם ת"ר עכו"ם שנכנס לחצירו של ישראל ובצקו בידו אין זקוק לבער הפקידו אצלו זקוק לבער ייחד לו בית אין זקוק לבער וכתב הר"ן עכו"ם הנכנס לחצירו של ישראל ובציקו בידו אין זקוק לבער שלא הזקיקוהו להוציא את העכו"ם מן הבית כדאמרינן אבל אתה רואה של אחרים הפקידו אצלו זקוק לבער דכיון שקיבלו ברשותו כמאן דקביל עליה אחריות דמי כדאמרינן בב"ק :

ישראל שהפקיד חמצו אצל ישראל חבירו או אצל העכו"ם וקיבל עליו הנפקד אחריות יש מן הגאונים שכתבו כיון שקיבל עליו הנפקד אחריו' אינו עובר עליו כ"כ הר"ן בפ"ק דפסחים בשם הרמב"ן לענין הפקיד אצל עכו"ם ונראה מדברי הר"ן שכך הוא דעתו והרשב"א כ"כ שם בשם קצת גאונים גם לענין הפקיד אצל ישראל לומר שאין המפקיד עובר עליו וכתבו שהביאו ראיה מדתניא במכילתא בבתיכם למה נאמר לפי שנאמר בכל גבולך שומע אני כפשוטו ת"ל בבתיכם מה ביתך ברשותך אף גבולך ברשותך יצא חמצו של ישראל ברשות עכו"ם שהוא שלו ואינו ברשותו וכתב הר"ן מיהו ה"מ מדאורייתא אבל מדרבנן צריך ביעור וכ' הרא"ש שהר"י היה אומר דלעולם ברשות המפקיד הוא וחייב לבערו מן התורה ונ"ל דדבר פשוט הוא דאע"פ שהנפקד קיבל עליו אחריות מ"מ עיקר הממון של בעלים הוא וכיון שהשאיל הנפקד ביתו לשמירת ממונו קרינא ביה ביתו וההיא דמכילתא איירי בעכו"ם שהלוה לישראל על חמצו כדתנן פרק כל שעה (ל.) עכ"ל וכ"ד הרמב"ם שכתב בפ"ד שישראל שהפקיד חמצו אצל עכו"ם עובר בבל יראה ובל ימצא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.