ביאור הגר"א/יורה דעה/שכו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ונשכו כו'. כמ"ש בסי' שקדם וער"ש שם ברפ"ד ד"ה אפי' וד"ה ובזמן כו':
(ב) שסתם כו' ואם כו' ואם כו' ואם כו'. הכל בירושלמי והביאו הר"ש שם ירושלמי אר"י סתם כו':
(ג) היו שניהם כו'. במתני' שם:
(ד) שלא תיגע כו' ולא תתערב. לא דק דאפי' אין מקפידות כה"ג כל שסופן לחלקן קודם אינן מצטרפות אפי' עשו מתחלה ביחד כמ"ש בס"ב אבל שאר כו' ובס"ד שנים שעשו כו' וכ"כ הר"ש כאן ברפ"ד אפי' הן ממין א' ואין מועיל לא נשיכה ולא צירוף סל כיון דמקפידות ואפי' לשו שני הקבין בב"א כיון דסופו ליחלק כדפרשינן בפ"ק גבי נחתום כו' וכ"כ הרא"ש שם ס"י:
(ה) אבל אם יש כו'. ובנגיעה דוקא כמ"ש בספ"ב ונותן פחות כו' וכמ"ש בס"ס שקדם וכ"כ בתה"ד כאן ג"כ:
(ו) שאם לא כו'. ירושלמי שם והביאו הר"ש במתני' שם ירושלמי הממרח כריו כו' וז"ש אבל כו' וט"ס שם וצ"ל מתיב ר"ל לר' יוחנן וכ"ה בסה"ת וש"פ וגירסת הר"ש שמא ימצא לקוחות כו' ור"ל ויקנה הכל ביחד וכ"כ הרא"ש אבל גירסת הרמב"ם שמא לא ימצא כו' ויעשה עיסה ועבפי' שם וכ"כ בחיבורו וכ"כ בסה"ת וז"ש כאן שאם לא כו':
(ז) ודוקא שערבן כו'. הוא שגגה גדולה שכ"כ בסמ"ג מתחלה לר"ל אבל כתב אח"כ אבל לר' יוחנן אין חילוק בין מדעתן או לא אלא כל שסופו לחלק וכ"כ בסה"ת ועב"י וז"ל סה"ת נשים שנתנו לנחתום כו' ותימא דתנן פ"ג העושה עיסה עם העובד כוכבים אם אין כו' הא עם ישראל אחר חייב ומפרש ר"י דכאן מיירי שעירב שלא מדעתן א"נ מיירי שדעתן לחלקן לבסוף וכ"מ בירושלמי הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו רי"א חייב ר"ל אמר. פטור מתיב ר"ל לר"י נשים שנתנו קמח לנחתום כו' ואין בכולהון כשיעור בתמיה א"ל שנייה היא שכן העושה עיסה ע"מ לחלק בבצק פטורה מן החלה א"ל והא תנן נחתום כו' א"ל אל תתיבני נחתום נחתום לאו כדעתו כו' שמא לא ימצא לקוחות ויעשה עיסה ודעת ר"ל כתירוץ הראשון של ר"י ודעת ד' יוחנן כתירוץ האחרון וכתב שמעינן מהא שני ב"א או תלמידים הלומדים כו' ונתערב מדעתם וגם אין דעתם לחלק כי אם לאכול ביחד חייבת בין לר"ל בין לר"י ואפי' נתערבה שלא מדעתם אליבא דר' יוחנן וכ"ה דברי הסמ"ג וכ"כ הר"ש והרא"ש וכמ"ש בס"א ודעת הרב תמוה שפסק כר"ל ואף שדעת הראב"ד בספ"ו לפסוק כר"ל וחלק על הרמב"ם מ"מ דוקא באדם אחד כמש"ש והביא ראיה מירושלמי ההיא איתתא דאתת ושאלת לר' מונא בגין דאנא בעי מיעבד עיסתי איטרא ר"ל עוגות דקות מהו דנסיבנא ותהא פטורה מן החלה א"ל ולמה לא אתא שאיל לאבוה וא"ל אסור שמא תמלך לעשות עיסה וממתני' גופא איכא למשמע ונשים שנתנו לנחתום כו' וחמש נשים דוקא לענין חילוק הא אשה א' חייבת בחילוק כו' ע"ש ואף בזה הראב"ד יחידאה וחלקו עליו הכל קדמאי ובתראי וההיא דירושלמי פי' הר"ש והרא"ש איטרא סופגנין וכמ"ש בסי' שכ"ט ס"ד וכמ"ש כאן בש"ע ס"ב אבל שאר אדם כו' וכ"ש כאן וזה ברור. ומ"מ בדין הנ"ל דס"ב מסתבך אני בזה דלכאורה משמע אף בביתו העושה לחלק לעיסות קטנות פטור [וכ"כ תוס' בברכות ל"ז ב' ד"ה לחם. ור' יחיאל כו'] וכ"מ בראב"ד הנ"ל שמביא ראיה מירושלמי דבעי מיעבד איטרא כו' וכן מבואר בדבריו וכ"מ בירושלמי הנ"ל לכאורה אל תתיבני נחתום כו' ויעשה עיסה אבל א"א דא"כ חלות תודה דשלש מצות מעשרון יהא פטורות מחלה וכן רקיקי נזיד ובמתני' (ו' פ"ק) חלות תודה ורקיקי כו' וכן נהגו אבותינו ואבות אבותינו להפריש בשבת וי"ט אלא ע"כ ההיא דירושלמי לחלק לאנשים הרבה וכ"כ ש"ך ואף שבדברי הראב"ד א"א לפרש כמבואר למעיין בדבריו היטב וא"כ גם הראב"ד איש שלומינו ואין חולק בזה וכן סה"ת וסמ"ג ומרדכי וש"פ כולם כתבו דין העשוי לחלק בב' תלמידים וכיוצא כו' וכן משמע בירושלמי רפ"ד יש דברים שחן חיבור בחלה ואינן חיבור בטבול יום חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה חיבור בחלה דתנינן ובזמן שהן של אשה אחת מין במינו חייב ואינן חיבור בטבול יום דתנינן תמן המכניס חלות ע"מ להפריש ונשכו בש"א חיבור בטבול יום ובה"א אינן חיבור חיבור בטבול יום ואינן חיבור בחלה דתנינן תמן בשר הקדש שקרם עליו הקיפה הא שאר כל הקיפה חיבור ואינן סופן לחתכו ר"ל לחלקו לכהנים הרבה ואינן חיבור לחלה דאר"י העושה עיסה ע"מ לחלקה בצק פטורה מן החלה וע"כ צ"ל לאנשים הרבה אבל לדידיה חייבת ממש"ש חיבור בחלה ואינן חיבור בט"י דתנינן כו' ע"מ להפריש כו' ועבמתני' ריש טבול יום ויצא לנו דאף שבס"א השווה ב' נשים שאין מקפידות לאשה אחת ל"ד לגמרי דבאשה א' אע"פ שדעתה לחלק אבל בשתי נשים דוקא שאין דעתן לחלק וכמ"ש בר"ש ורא"ש וסה"ת וש"פ וכנ"ל והאי דעתן לחלק דוקא בבצק כמ"ש בירושלמי לחלק בבצק ואף שבסה"ת וסמ"ג כ' ודעתן לאכול כאחד ל"ד וכמ"ש ברשב"א וכ"כ ב"י וכמ"ש בש"ע ס"ב בבצק וכ"כ האחרונים:
(ח) שנים שעשו כו'. ירושלמי פ"ג והביאו הר"ש בפ"ד מתני' א' והרא"ש סי"א והראב"ד תמה ע"ז וכן הר"ש שם כתב מיהו תימא כו' ופי' שהפרישו חלה מקודם ור"ל שלא היה דעתם מתחלה לחלק אבל הרא"ש והרמב"ם והטור כתבו כפשטיה ועסי' שכ"ד ס"ב בהג"ה וגם שם דבריו סתומין מ"ש ע"ד לחלקם וחלקם כו' והוא לשון הטור אבל הוא דוקא ע"ד לחלקן לאנשים הרבה כנ"ל וכמ"ש בירושלמי הנ"ל חיבור בחלה כו' בזמן שהן כו' המכניס חלות כו' וכנ"ל וכ"ה דברי הטור והרב כאן בהג"ה וה"ה כו':
(ט) שכבר היתה להם כו'. ר"ל דל"ד למ"ש בס"א שתי עיסות כו' וכן בס"ה לפיכך כו':
(י) אבל אם כו'. טור וכמ"ש בנחתום אף שעשה לחלק וחלקם כיון שבדעתו שאם לא ימצא כו' ודברי הטור מפורשין יותר שכתב אבל אם לא עשאם כו' חייב אפי' לא הוסיף על כל א' וא' שכיון שנתחייב כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |