ש"ך/יורה דעה/שכג
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) חלת חוצה לארץ כו'. דוקא חלת ח"ל שעיקרה אינו אלא מדרבנן אבל חלת א"י אפי' בזמן הזה אע"פ שאינה אלא מדרבנן כיון דעיקרא מדאורייתא אינו בכלל זה וכמו שנתבאר בסימן הקודם ודוקא בחלת ח"ל הקילו בכך אבל בשאר איסורים דדבריהם לעולם צריך ס' וכן אסור לבטלן לכתחלה כדלעיל סוף סימן צ"ט ועיין בב"י ס"ס זה שהביא דברי הרשב"א שיש לחלק בכך:
(ב) לפי שאינה מדמעת כו'. ובש"ס פרק כ"ה דף ק"ד ע"ב אמרינן דלא גזרינן העלאה אטו אכילה כיון דחלת ח"ל אינו אלא מדרבנן ותרווייהו צריכי דטעמא דאינה מדמעת איצטריך אמאי דלא חיישינן שמא תתערב החלה במאכל וטעמא דאינו אלא מדרבנן איצטריך כדי שלא נגזור העלאה אטו אכילה ובזה נדחה מה שכתב הב"י דממה שכתב הרא"ש לא גזרינן העלאה אטו אכילה מוכח דס"ל כר"י דליתא דהא הך דלא גזרינן העלאה אטו אכילה ש"ס ערוך הוא אלא ודאי כדפירשתי. (שוב מצאתי און לי בדברי רבינו שמשון ובמעדני מלך דף קכ"ה ע"ב) מ"מ נראה דדוקא בחלה כיון דלחם הוא שכיח ביה תערובת להכי אי לאו דאינה מדמעת הוה גזרינן אבל בשאר איסורין לא חיישינן דלמא יתערבו וכמו שנתבאר לעיל סימן פ"ח ס"ק ב' דמותר לאכול על שולחן א' בשר כשר עם עובד כוכבים שאוכל בשר נבלה וכן שאר איסורים ובהכי ניחא האי דלא שרי נמי משום תערובות גופיה מטעמא דאינו אלא מדרבנן ונימא כי היכא דלא גזרינן העלאה אטו אכילה מטעמא דאינו אלא מדרבנן ה"נ לא נגזר משום תערובות משום דאינו אלא מדרבנן אלא ודאי דבפת שכיח תערובות ואיכא למיגזר טפי ודוק מיהו בלאו הכי ניחא דאין לדמות הגזרות זו לזו וכמו שכתבו התוספות שם בד"ה ומנא תימרא כו' ע"ש:
(ג) ויש חולקין כו'. ובספר מ"מ סוף דף קכ"ה השיג על הטור וב"י והרב ואמר שדעת הרא"ש אדרבה כהרמב"ם דבטלה ברוב אפי' לזרים מדכ' במסקנתו וז"ל ול"נ דחלה ב' דמתני' עלה קאמר בירושלמי דנותנה לכהן ע"ה דהקילו בה שאינה אלא להכירא בעלמא וגם הקילו בה להתירה לישראל על ידי ביטול ברוב ולא קשה הא דקאמר תרומת עובד כוכבים בח"ל אינה מדמעת הא דישראל מדמעת עכ"ל ומתוך כך כתב בסוף דבריו ולכך הסומך להתיר ברובא לא הפסיד עכ"ד ולא עמדתי על סוף דבריו דאדרבה מכאן מוכח שמסקנת הרא"ש כר"י דהרי כתב דאחלה ב' דמתני' עלה קאי כו' וכך הם המשך דבריו שמתחלה כתבו הביא דברי הרמב"ם ור"י ואח"כ דברי הרמב"ן דמתרץ הך דש"ס דידן דמדמעת היינו במחצה על מחצה ולא הכריע עדיין דבר ואח"כ הביא דברי הרא"ש דחולק על הירושלמי דסבירא ליה דנותנה לכהן ע"ה ואח"כ כתב הכרעתו אכל הנ"ל וכך הם הצעת דבריו ולי נראה דאחלה ב' דמתני' שהיו נותנים ב' חלות א' לאור והיא עיקר החלה שמדרבנן והיתה נשרפת ולא התיר לאכלה בטומאה עצמה והחלה הב' היתה נאכלת לכהן ולא היתה אלא להכירא בעלמא כדכ' הרא"ש לעיל מינה בהדיא דהחלה הב' של ח"ל לא היתה אלא להכירא בעלמא עלה קאמר בירושלמי דנותנה לכהן ע"ה כיון שאינה אלא להכירא בעלמא ובאותה חלה הקילו בה להתירה לישראל ע"י ביטול ברוב והך דבכורות מיירי אפי' לישראל והשתא לא צריך לתירוץ הרמב"ן אלא הא דישראל מדמעת מיירי בחלה א' דח"ל כך הם המשך דברי הרא"ש וכן משמע בתוס' ר"פ כל הבשר ובאגודה דבחלה ב' דח"ל הקילו דאינה מדמעת ולא בחלה א' ועיין שם וא"כ לדידן שאין מפרישין אלא חלה אחת א"כ יש לה דין חלה א' כדמוכח בהרא"ש שם טובי זימני וכל זה ברור וא"כ ודאי צדקו דברי הרב שפסק דהאידנא החלה אינה בטלה לזרים אלא בק"א כיון דהאידנא אין מפרישין אלא חלה אחת וכמו שנתבאר בסימן הקודם וגם דברי הטור נכונים במה שכתבתי דמסקנת הרא"ש כר"י דבלאו הכי א"א ליישב דבריו דמ"ש הב"י משום שכ' הרא"ש ולא גזרינן העלאה ודאי ליתא וכמ"ש לעיל ס"ק ב' ומ"ש מהרש"ל פרק כל הבשר סי' ג' שהביא דעת ר"י באחרונה הוא תמוה דהא הביא אח"כ דברי הרמב"ן וסותר דברי ר"י אלא ודאי כדפרי' אלא דק"ק דה"ל לפרושי דבחלה ב' בטל ברוב ונראה משום שכתב הרא"ש דהאידנא אין מפרישין אלא חלה א' וגם הטור כתב לעיל כגון שיש כהן גדול שטבל לקריו שאין מפרישין אלא חלה א' כו' לכך סתם הדברים אלא דאי קשיא איפכא קשיא על הטור מ"ש כל חלה שהיא מדרבנן נותנין אפי' לכהן עם הארץ משמע אפי' במקום שאין מפרישין אלא אחת כגון דאיכא כהן קטן או גדול שטבל לקריו וכן משמע מדברי ב"י ושאר אחרונים שכן הוא דעת הטור והא ליתא כדכתב הרא"ש דדוקא חלה ב' דח"ל ניתנת לכהן כיון דאינה אלא להכירא בעלמא וא"כ היכא דאין מפרישין אלא חלה אחת אינה ניתנת לכהן עם הארץ וצ"ל דהטור בזה הוא נגד סברת הרא"ש וסבירא ליה דחלת חוץ לארץ בכל ענין ניתנה לכהן עם הארץ ואפ"ה לזרים אסורה עד ק"א וכן דעת הרוקח סימן שנ"ט דלכהן ע"ה ניתנה בכל ענין ואסורה לזרים עד ק"א ע"ש מיהו לענין הלכה צ"ע בזה כיון דנתבאר דדעת הרא"ש דאינה ניתנה לכהן עם הארץ וכן דעת התוס' פכ"ה דף ק"ד ע"ב (דאין נותנין לכהן עם הארץ אלא בדליכא כהן חבר אי נמי דאיכא כהן חבר והוא עשיר וכהן ע"ה הוא עני דנותנין לעני) וכן דעת רבינו שמשון וכן דעת הר"ע מברטנורה פ"ד דחלה וכן פסק מהרש"ל פרק כ"ה סי' ג':
(ד) דאוסרת תערובתה כו'. וכתב סה"ת וצריך ליזהר בה שלא יאכלם כהן בקערה במרק רותח שלא יאסור הזר מלאכול באותה קערה ומביאו הטור וכתב הב"ח ולפי זה צריך ליזהר כשנפלה חלה בתבשיל ואין בקדרה כדי לבטל החלה התבשיל ימכר או ינתן לכהן בדאיכא רוב חולין והכלי צריך הכשר ואם כלי חרס הוא ישבר עכ"ל. ואגב שיטפא כתב כן דודאי הכלי חרס נכשר ג"כ בהגעלה שלש פעמים בחלת ח"ל כדאיתא בירושל' ובעל העיטור ורשב"א וטור לעיל סימן קכ"א כיון שאין לו עיקר מדאורייתא וכ"כ המחבר לעיל ס"ס קי"ד לענין בישולי עובדי כוכבים וה"ה לענין חלה דחד דינא אית צהו כדאיתא ברשב"א וכל שכן הכא דאיכא רוב חולין:
(ה) ואם חזרה ונתערבה כו'. להכי נקיט לישנא דאם חזרה ונתערבה לאפוקי אם לא הפריש חלה כלל דאז אפי' אם אין ק"א בעיסה מותר בכל ענין וכדלקמן דאוכל והולך ואח"כ מפריש כדכתב בד"מ וז"ל כתב מהרי"ו בתשובה סימן מ"ח על עיסה שנתבשלה ולא ניטל ממנה החלה דיש ליטול עדיין ויטול מעט שיהא בשאר העיסה ק"א נגד החלה ולא יהא נאסר העיסה מן החלה עכ"ל וצ"ע דהא אמרינן חלת ח"ל אוכל ואח"כ מפריש ולא מחלקינן בין היה ק"א בפת נגד החלה או לא ונראה דהואיל וחלת ח"ל אינו אלא מדרבנן לא מחמרינן שתאסר למפרע אלא דוקא מכאן ולהבא אם נתערבה לאחר שהופרשה החלה ולכן נ"ל דאף לדברי המחמירין שאינה בטלה אלא בק"א היינו אם נתערבה לאחר שהופרשה הואיל והיה עליה שם חלה מעיקרא אבל בכה"ג שלא היה עליה שם חלה מעולם אין להחמיר וכ"ש דהרמב"ם סובר דאפילו לערב לכתחלה שוה בשוה שרי בכה"ג כן נ"ל. ועוד נ"ל דאפי' לדברי מהרי"ו דפשוט הוא דאם היה במים שנתבשל בהן העיסה ס' דשרי מטעם סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו וא"כ יכול ליקח מעט עד שיהא במים ס' כנגדו ושרי עכ"ל ד"מ וכ"פ הב"ח לק' ס"ס שכ"ד:
(ו) אם לא אכל העיסה כו. ז"ל ד"מ ונ"ל דוקא בכה"ג שעדיין העיסה קיים ויכול ליטול חלה אחרת אבל אם כבר נאכל העיסה א"א לשאול עליה דא"כ כבר אכל למפרע טבל עכ"ל ואע"ג דהשתא נמי כשלא ישאל עליה אכל למפרע חלה שאסורה לזרים מ"מ כיון דלהרבה פוסקים בטלה ברוב שרי אבל טבל אסור לכ"ע:
(ז) ויתיר לו כנדר כו'. והא דלא אסר אפילו ביש ק"א אלא ע"י היתר משום דהוי דבר שיל"מ כדלעיל סי' ק"ב ס"ד בהג"ה דהכא בנדרי הקדש כיון דאינה מצוה לישאל עליהן אלא מדוחק כדלעיל סי' ר"ג ס"ג לא הוי דשיל"מ והכי אמרינן בש"ס בנדרים דף (ס"ד) [נ"ט] ע"א וכ"כ הר"ן שם וריש ד' (ס"ג) [נ"ח]:
(ח) דנשאלין על ההקדשות. כדלעיל סי' רנ"ח וכן על תרומות ומעשרות כדלקמן סי' של"א סמ"ח ואם כן לא עדיף הפרשתו זו שאמר תהא חלה מנדר ויתיר לו מ"ש תהא חלה ויחזור ויטול אחרת:
(ט) ומותר לבטלה ברוב ואוכלה כו'. בזה גם החולקים מודים דדוקא לענין לאכלה זר הוא דצריך ק"א אבל לאכלה כהן בימי טומאתו מודה דסגי ברוב כדאיתא באשר"י וטור ופוסקים בהדיא ע"ש:
(י) לבטלה ברוב. משמע דרוב מיהא בעינן ואע"ג דלעיל אפילו שוה בשוה סגי (והב"ח סעיף ד' לדעת הטור תירץ דשאני לאכלה לזרים ולא נהירא דיציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא דהא לאכלה לזרים חמיר טפי כדאיתא בכל הפוסקים גם בטור משמע להדיא הכי) היינו בדיעבד אבל לערבה לכתחלה צריך רוב כן תירץ ב"י לדעת רמב"ם אבל באמת אינו מוכרח דדוקא בתרומה כ' הרמב"ם דמבטלה ברוב וי"ל דמחלק בין תרומה לחלה דבחלת ח"ל סגי שוה בשוה ולא בתרומת ח"ל וכן מוכרח בטור דכ' לדעת הרמב"ם דחלה יכול לערבה אפילו לכתחלה שוה בשוה אלמא דלא ס"ל כמ"ש ב"י וצ"ל דסבירא ליה כדפי' ולפי זה נראה דלאכלה לזרים אין לערבה לכתחלה לבטלה אפי' ברוב וכן למאן דאוסר אפילו דיעבד עד ק"א אין לערבה) לכתחלה אפילו בק"א ואפילו לאכלה בטומאתו ודעת הרמב"ן ושאר פוסקים דאין לבטל לכתחלה משום דאין מבטלים איסור לכתחלה ונהי דהמחבר פסק בזה להקל מ"מ לאכלה לזרים כיון דלא נתבאר זה בדברי המחבר כן להקל אין לבטלו לכתחלה וכן דעת ר' שמשון והרשב"א וכן נראה דעת הב"ח סעיף ד' מיהו אם עשה כן במזיד נראה דאע"ג דנתבאר לעיל סימן צ"ט ס"ק י"ח דקנסינן ליה הכא שרי כיון דבלאו הכי יש פוסקים מתירים לערב אפילו לכתחלה:
(יא) ואין בה משום כהן כו'. כלומר דאע"ג דבעלמא קי"ל דאסור לכהן לסייע על הגרנות בחלת ח"ל הקילו בזה וב"י דקדק מדברי רש"י וטור דאע"ג דהבעל הבית יכול ליתנו לכהן המסייעו מ"מ אסור לכהן לסייע כדי שיתנו לו תרומת ח"ל:
(יב) ודוקא כו'. אין מפרישין חלה מעיסה אחרת שלא מן המוקף אלא צריך להקיפן יחד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |