ביאור הגר"א/יורה דעה/שכב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וראשית זה כו'. ספרי כתרומת גורן כו' את מקישו לתרומת גורן סתומה אני אקיש לתרומת מעשר מפורשת ותינטל א' מעשרה כו' הה"א כתרומת גורן כן תרימו אותה לתרומת גורן הקשתיה כו':
(ב) (ליקוט) אין חייבין כו' וסי' של"א ס"א והמעשרות כו'. ב"מ פ"ט א' ועתוס' שם ד"ה א"ה (ע"כ):
(ג) בין בסוריא כו'. כר"ג שם מתני' ז' ושוה לשאר ארצות כמ"ש הרמב"ם שם ובפירושו הטעם דשאר ארצות לפי שהן מדרבנן [וכ"כ הר"ש שם ותוס' ברפ"ד דבכורות וכמש"ש בירושלמי ע"ש] וה"ה לסוריא דקי"ל כיבוש יחיד כו' כמ"ש בספ"ק דעבודת כוכבים וער"ס של"א:
(ד) אפי' לזבים כו'. דמש"ש ואסורה לזבים כו' אחלה ראשונה קאי כמש"ש בפירושו [וכ"כ הר"ש שם בפי' הראשון] אבל שניה נאכלת אף להנך וכמ"ש בבכורות כ"ז א' ואמר שמואל אין תרומת ה"ל אסורה כו' הלכך נדה כו' ואי ליכא כו' ואכיל לה כהן גדול ומפרש מש"ש ב' חלות היינו בליכא כהן קטן וכמש"ש בגמ' וז"ש בס"ה חלת ח"ל כו' אבל תוס' שם וברפ"ח דחולין כתבו דשם לעולם מפרישין ב' חלות ומ"ש וטבול יום כו' ואסורה לזבין כו' אחלה שניה קאי וסוגיא דבכורות הוא בח"ל הרחוקה מא"י שם הדין כמ"ש הרמב"ם ולרמב"ם אין חילוק בכל ח"ל:
(ה) ובזה"ז כו'. רמב"ם ובה"ג שנשארה על תקנת הראשונה:
(ו) אפי' טמאים. צ"ל טמא מת וכ"ה ברמב"ם וכמ"ש בבכורות שם כ"ז א' ב' טמא מת מהו כו' ור"ל אם צריך טבילה וכן מש"ש ולית הלכתא כוותיה ר"ל דמצריך טבילה אלא א"צ טבילה וכ"כ תוס' שם ד"ה ולית כו' ודלא כרש"י שם דמפרש לענין הערב שמש:
(ז) לפיכך כו'. גמ' שם:
(ח) בין בסוריא. כנ"ל דדין ח"ל לה:
(ט) וכן אם היה שם כו'. וכ"כ תוס' ורא"ש וכ"כ בה"ג וש"פ וכמש"ש במתני' וטבול יום אוכלה והיינו טבול יום דטומאה יוצא מגופו דטמאי מגע א"צ טבילה כנ"ל וז"ש אע"פ שלא כו' ואמר מש"ז או מזיבתו. ר"ל לאפוקי ר' יוסי דס"ל לקרי א"צ טבילה אבל בזבין מודה וכמש"ש בירושלמי ואסורה לזבין כו' למי נצרכה לר' יוסי כו':
(י) וי"א כו'. דלה"ק שם כהן קטן וער"ן שם ונראה שסובר כמ"ש הר"ש דמ"ש וטבול יום קאי אטמאי מגע וסוגיא דרבכורות כר' יוסי וצ"ע (הנה מקור דברי הר"ן הוא מדברי הרמב"ן במלחמות שם ואזיל לשיטתו בסוף הלכות חלה שמפרש פלוגתייהו דרבנן ור"י בטמאי מגע ודוקא בחלה שניה דכיבוש ראשון וסוריא כו' ע"ש ואתיא הסוגיא דבכורות ככ"ע. אבל הרמ"א שהביא דעת הי"א ע"ד הרמב"ם וש"ע שפסקו אף בסוריא אינה אסורה אלא למי שהטומאה יוצא מגופו. ע"כ צ"ל כמ"ש רבינו דסוגיא דבכורות כר"י):
(יא) וי"א כו'. דמש"ש שלא תשתכח תורת חלה דוקא בימיהם שה"ל אפר פרה והיו אוכלים תרומה וחלה וכמ"ש בפ"ג דחגיגה (כ"ה א') חברייא מדכין בגלילא משא"כ עכשיו. הרא"ש:
(יב) בלא שיעור. עמ"ש בסי' של"א סי"ט:
(יג) והאוכל כו'. כמו באכילת קדשים במתני' סוף פסחים וערש"י שם וה"ה בתרומה כמש"ש ע"ב ע"ג שאני תרומה כו' עשו אכילת תרומה כו':
(יד) וי"א כו' דישראל כו'. כמ"ש בסי' של"א סי"ט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |