ביאור הגר"א/יורה דעה/קפד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וכל אשה כו'. מתני" ט"ו א' וברייתא י"א ב' וגמ' י"ב א' ועסי' קפ"ו:
(ב) וא"צ כו'. זהו דעת הרמב"ם וער"ס קפ"ו אבל כל הפוסקים חולקים עליו ואין מצריכין אף לאחר תשמיש כמש"ש וז"ש בהג"ה גם כו' והוא מגמ' שם י"ב א' בעא מיניה ר"ז כו' ועתוס' שם ד"ה בעא כו' ושם בעא מיניה ר' אבא כו':
(ג) אבל שלא כו'. כן פי' בת"ה למתני' דרפ"ב:
(ד) בין שקבעה כו'. ס"ד א':
(ה) וכ"ז כו'. במתני' ס"ג ב' היתה למודה כו' ר' יוסי אומר אף כו' ול"פ ר' יהודה אלא אימים ושעות אבל את"ק ל"פ:
(ו) ואשה שמשנית כו'. במתני' שם היתה למודה כו' וכ"ש כה"ג:
(ז) בד"א כו' וה"ה כו'. ממש"ש בעא מיניה כו' ה"נ דמיה כו' וה"ה לכל הד' נשים דשם במתני' ז' דאיפסיק הלכה כר"א ומיהו בבתולה א"א כמש"ש במתני' במה אמרו כו' וקי"ל שם י' ב' דאבתולה וזקנה קאי משא"כ בלא הגיע זמנה במש"ש א"ב:
(ח) שלא הגיע כו'. ה' א':
(ט) ולא הביאה כו'. ע"ל סי' קפ"ט סכ"ז:
(י) וה"ה כו'. ע"ל סי' קפ"ט ס"ל וסל"א:
(יא) אם כו'. דקי"ל ווסתות דרבנן וספיקן להקל ועש"ך ויש מחמירין לאוסרה כל הלילה ג"כ אלא שהראב"ד הכריע להקל וערא"ש פ"ט דנדה:
(יב) אם כו'. דודאי כל שעת הוסתה אסורה אף לר' יוסי כמש"ש במתני' ור' יהודה לאחמורי קאתי אבל מ"מ אינו אסור כל היום ממש"ש היתה למודה כו' עם הנץ כו' רי"א כל היום שלה ועם לאלתר משמע וא"א שלא תעלה בתוך הנץ ועוד דקתני סתמא ולא מפליג בין ראיה מועטת למרובה. שם ושם:
(יג) אם וסת כו'. ממ"ש י"א א' הניחא לר"ל כו' ואם איתא גם לר"ל קשה:
(יד) משהוכר כו'. מתני' ז' ב':
(טו) שהם כו' אפילו כו'. כחכמים ור"י ור"ש שם ובגמ' ט' א':
(טז) ואפילו כו'. ממש"ש מאי כיון כו' א"ד כו' וע"כ אשעת ווסת קאי דאל"כ למה לא מספקא דלא תהני בדיקה כמ"ש ט"ז א' והכי הל"ל כיון כו' טמאה או דלמא כו' טהורה ולא כו'. וזהו לשון הרא"ש בפ"א ס"ד מהכא משמע כו' דאפילו בשעת ווסתן כו' וכ"כ בת"ה:
(יז) היתה כו'. אף בשעת ווסת דהא מדמי לה שם למעוברת וכנ"ל:
(יח) וי"א כו'. כ"כ הטור וטעמו ממש"ש רמ"א אם כו' ולא בדקה כו' משמע שעבר הווסת ולא בדקה ומש"ש אלמא כו' ולא כו' ר"ל אחר שעת ווסת ומש"ש טעמא דאיכא כו' אלמא כו' אבל מגופה לא משמע שהוא דאורייתא אלמא אף למ"ד דרבנן דוקא שעבר ולא בדקה:
(יט) שאר נשים כו' עבר כו'. דקי"ל ווסתות דרבנן ועתוס' שם ד"ה ור"נ כו' ועתוס' ט"ו א' סד"ה אפילו:
(כ) וי"א כו'. תוס' הנ"ל וכמש"ש וחכ"א תיבדק וסברא ראשונה ס"ל דתבדק היינו בשעת ווסת ומ"ש בפלוגתא דרב ושמואל ולבסוף בדקה משום שמואל הוא דאיתמר וטעמם ממ"ש ט"ו א' רבב"ח אמר אפילו הגיע כו' ומשמע אפילו תיכף אחר הווסת רק שעבר העונה דלא כמ"ש תוס' שם ד"ה אפילו ור' יוחנן דקאמר מחשב ימי ווסתה כו' ס"ל דווסתות דאורייתא ולא קי"ל כוותיה וער"ן בשבועות:
(כא) או שהוא כו'. דעונתה באין לה ווסת כווסת כמש"ש אר"ל משום רי"נ כו' וערש"י שם ד"ה בתוך כו' וכמש"ש ט' ב':
(כב) ואפילו כו'. רש"י שם ד"ה וה"מ כו' וש"פ. ותוס' שם ד"ה חייב חולקין וכן הרא"ש שם [והפוסקים חולקים על תוס' וכ' כיון דווסתות דרבנן כה"ג אוקמוה אד"ת ופ' והזרתם אסמכתא בעלמא היא] וכ' הסמ"ג והמחמיר תע"ב:
(כג) ואם הולך כו'. גמ' שם:
(כד) וי"א כו'. לגי' ספרים לאשתו נדה שהביאו תוס' ד"ה הנ"ל והרא"ש והקשה תוס' דהא ודאי בתשמיש א"א ומתרץ נ"י דמיירי כה"ג:
(כה) אשה כו'. כר"ל ור"ה ואף רבב"ח ל"פ עלייהו אלא כששהתה שיעור כו' וכמ"ש תוס' שם ד"ה אפילו כו' ובזה קי"ל כוותיה דווסתות קי"ל מדרבנן וכר' יוחנן שם וז"ש ואם שהתה כו' ודלא כהרמב"ם שמתיר בכל ענין כנ"ל ולעיל הביא דעת הרמב"ם:
(כו) היה לה כו'. שם רב אשי כו' ואף דס"ל ווסתות דאורייתא וכ"ש לדידן:
(כז) אבל חוששת כו'. דהא דברי ר"ה קאי אר"ל וערש"י שם א' ד"ה לא שנו כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |